מלחמת "חרבות הברזל" הציבה לפני החברה כולה אתגרים חסרי-תקדים, כאשר האוכלוסייה המבוגרת היא הפגיעה במיוחד. עם-זאת, בתוך הכאוס וחוסר-הוודאות, זכו החוסן והנחישות של הקשישים להערכה רבה. הצפי היה, שהמדינה תספק את צורכי הזקנים במהירות וביעילות בסיוע פיזי, בסיוע נפשי ובסיוע חברתי. אולם זוֹ אינה פורעת את השטר, שהופקד בידיה.
חוסן מול מצוקה האוכלוסייה המבוגרת, עם ניסיון-החיים העשיר שלה, הפגינה חוסן יוצא-דופן לאורך ההיסטוריה. מלחמת "חרבות הברזל" אינה יוצאת-דופן. למרות הפחד והחרדה, שמלווים בהכרח כל קונפליקט, שאבו קשישים רבים עוצמות מתוך הכוח הפנימי שלהם, כדי לנווט את דרכם בזמנים מאתגרים אלה. היכולת שלהם להסתגל אל המתרחש ולשמור על השקפה חיובית היוותה השראה לדורות הצעירים. פרופ' יובל פלגי, פסיכולוג קליני וגרונטולוג מוערך והעורך הראשי של כתב-העת "גרונטולוגיה וגריאטריה", טוען כי "אחת הבעיות העיקריות של מה שקרה עכשיו היא, שמשהו בחווית-הביטחון שלנו נפרץ. כלומר, פתאום יש 'זר בבית'. ההרגשה איומה וכבדה. הקשישים שואלים היכן הייתה המדינה שהייתה אמורה להגן עלינו.
בזמנו אנו הגנו עליה; אנחנו הקמנו אותה, ואיפה היא, כשאנו היינו צריכים אותה"? התמודדות במצבי-משבר דיתי אבניאלי היא מטפלת זוגית ומשפחתית, שעבדה שנים רבות בג'וינט ישראל. לתפישׂתה, "חוסן הוא היכולת לעמוד בפני קושי ומשבר; להתאושש ולהתארגן - נפשית ותפקודית. ישנם ערוצי-התמודדות, המחזקים את העמידות וואת החוסן שלנו. נקרא להם בקיצור: גש"ר מאח"ד, שפיתחו פרופ' מולי להד וד"ר עפרה אילון." ראשי-התיבות שאבניאלי מציינת מורכבים ממספר מרכיבים, שעליהם היא ממליצה, כדי להגביר את החוסן האישי:
גוף - פעילות גופנית, שינה, אכילה, הרפיה;
שכל - קבלת מידע, אך לא לבלות שעות מול הטלוויזיה;
רגש - מתן ביטוי רגשי; לשוחח על מה שקורה לך;
משפחה - שיתוף בני-המשפחה, בילוי משותף, הימנעות מביקורת;
אמונה - מתן משמעות למשבר, חשיבה חיובית, עשייה בעלת-משמעות;
חברה - שמירה על קשר, התנדבות;
דמיון - עיסוק בתחביבים, כמו: מוזיקה גינון, כתיבה.
אבניאלי: "בִּדקו מה מתאים לכם מכל אחד מהערוצים של
גש"ר מאח"ד, ובכל יום הקצו לעצמכם זמן למסלול אישי, או למסלול משפחתי המתאים לכם מתוך רשימת ההמלצות. הוכח שהדבר מסייע".
פגיעות מוגברת בעוד הקשישים הוכיחו את חוסנם, חשוב להכיר בכך שהם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בתקופות מלחמה. מגבלות פיזיות, דאגות בריאותיות ולחץ רגשי מוגבר יכולים להגביר את הפגיעות שלהם. אנשים מבוגרים רבים חוו גם טראומה בעבר, שעלולה להופיע מחדש בתקופות של עימות. לכן חיוני לספק להם את התמיכה ואת המשאבים הדרושים, כדי לתת מענה לצרכים הספציפיים הללו, מבהיר פרופ' פלגי. "לקשישים יש מגבלות גופניות", הוא מדגיש, "אם לאדם צעיר לוקח שתי דקות להיכנס לממ"ד, לאדם מבוגר לוקח בערך חמש דקות לרדת שלוש קומות במדרגות למקלט, וזה כבר מסכן אותו, כי הוא נמצא בטווח-הזמן ובמקום, שבו כבר מופיעים הטילים. צריך למצוא פתרון אחר, כי גם יש יותר סיכוי של נפילות הקשישים".
תמיכת הממשלה בקשישים המלחמה תפסה את המדינה בהפתעה מוחלטת. עד לרגע כתיבת שורות אלו, היום ה-38 למלחמה, רבים ממשרדי-הממשלה עדיין לא התעשתו, ואינם יודעים את מקומם במצב המורכב שנוצר, ואין להם תשובות לאזרחים. גם מגזר הגיל השלישי אינו מקבל את המענה הנחוץ מהמדינה, ורק הודות לארגונים גדולים כמו הג'וינט ואחרים, עמותות למען הקשיש וארגוני-מתנדבים, הקשישים מקבלים סיוע חלקי, שאינו עונה על כל צורכיהם.
הצפי היה, שהמדינה תספק את צורכי הזקנים במהירות וביעילות בסיוע פיזי, בסיוע נפשי ובסיוע חברתי. עדיין לא מאוחר לחבור לארגונים לא-ממשלתיים ולהזרים להם משאבים, שיוכלו לתמוך באוכלוסייה המבוגרת, שנזקקת לסיוע.
