אפתח בנימה אישית. המאבק שלנו בלשכת הקבלנים במהלך הימים האחרונים מול הרשויות המקומיות, בתביעה שיפתחו לאלתר אלפי אתרי בנייה בכל רחבי הארץ, החזיר אותי 43 שנה אחורנית, לשנת 1980.
באותה שנה שרתתי כקצין בצה"ל ביחידה מיוחדת, שבין היתר חילצה בני ערובה, זאת לאחר שמחבלים פרצו לקיבוץ משגב עם שבגבול הלבנון. מאז עפו אלפי קטיושות וטילים, עברנו לא מעט מלחמות ובעצים ימים אלה אנו מלקקים את הפצעים בעקבות "השבת השחורה" של 7 באוקטובר שתיזכר לדראון עולם.
כותב אני את המילים האלה בתפילה לשלומם של חיילי צה"ל המצויים בעיצומם של קרבות קשים, בהשתתפות באבל משפחות הנופלים ובברכת החלמה מהירה ושלמה לכל הפצועים, הנעדרים והשבויים, שיחזרו אלינו בשלום במהרה.
דווקא בימים קשים שכאלה, קיימת חשיבות משנה לעורף חזק וחסון ולכלכלה יציבה. וענף הבנייה, כפי שכולנו יודעים, מהווה זה שנים רבות את הקטר המוביל של כלכלת מדינת ישראל. ולמרבה הצער, בעשרת הימים שחלפו מאז פרוץ במלחמה, הענף שלנו משותק לחלוטין, כולל אלפי אתרי בנייה סגורים ומסוגרים.
אודה ואתוודה: החל מהיום הראשון ללחימה, אנוכי, ויתר חברי נשיאות הלשכה, היינו בקשר ישיר עם עשרות רבות של עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, ובדקנו בתיאום מירבי עימם כיצד ניתן ואפשר, למרות כל הקשיים, להתחיל בפתיחת האתרים, זאת תוך משנה זהירות ביטחונית ובטיחותית, ובתיאום עם פיקוד העורף.
כל יום שחלף בעשרת הימים האחרונים, הגדיל פי כמה וכמה את הנזק לענף שלנו. האתרים הריקים מאדם לא רק ששידרו למיליוני ישראלים על כך שהענף משותק לחלוטין, מעבר לנזק התודעתי הזה, הם גרמו לנזק כלכלי אדיר, לא רק לאלפי קבלנים ויזמים, אלא למאות האלפים (!) העוסקים במישרין ובעקיפין בענף הבנייה.
יתרה מכך: נכנסו שלא בטובתנו למלחמה, במצב הכי גרוע שאפשר, עם מלאי דירות מדולדל כפי שלא היה עשרות בשנים, עם בקושי 37 אלף התחלות בנייה בכל שנת 2023, פחות ממחצית מהנדרש, ועם התחדשות עירונית מקרטעת ועם מכרזי רמ"י שנותרים מיותמים באין דורש.
והנה, ביום שני ה-16 באוקטובר, נעתר סוף-סוף משרד הבינוי והשיכון להפצרותינו ושלח בשם רשם הקבלנים וברכת מנכ"ל המשרד, אגרת מפורטת לכלל ציבור הקבלנים, בה הוא לא רק מתיר את פתיחת כלל אתרי הבנייה, אלא גם מבקש לבצע זאת לאלתר. מה לעשות? חלפו ימים ועדיין קיימות עיריות ורשויות מקומיות לא מעטות, כולל באזור מרכז הארץ, שמסרבות מטעמים שלהן לקחת אחריות ולפתוח את אתרי הבנייה.
לפרוטוקול: אינני מזלזל כהוא זה בנושא הביטחון והבטיחות באתרים, כולל החשש שמא עובדים כאלה או אחרים יהיו מעורבים בפעילות עוינת כזו או אחרת. אולם, וזה אולם גדול, בהתחשב בכך שכל מנגנוני הביטחון הופעלו, ובמיוחד על-ידי פיקוד העורף ובכך שמול חשש כזה או אחר אנו עומדים, חלילה, בפני התרסקות הענף ופשיטות רגל המוניות של קבלנים, טוב יעשו ראשי הרשויות אם יכלכלו צעדיהם מחדש.
שלא לדבר על כך שמלחמת עזה עשויה להמשך שבועות ארוכים, אולי אף חודשים, ובמצב הזה ברור כי המשק לא יוכל לעמוד בפני מצב אבסורדי של אתרים סגורים, מה שיביא לא רק את ענף הבנייה, אלא את כלכלת ישראל כולה, לשוקת שבורה, חלילה!