אני מנסה לקרוא את הפרשה "נטו" ולהתייחס לכָּתוּב בה, ומילים "קופצות" ומעלות במחשבתי ובלבי את המתרחש בזמן הזה: "אֶחָיו", "יִשְׁמְעֵאלִים", "נַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת" (בראשית ל"ז, כ') "הַבּוֹר", ועוד. איני יכולה לקרוא את הפרשה מבלי לערוך השוואות בין מאסרו ושחרורו של יוסף לבין החטופים הנמצאים בשבי החמאס ב"בור" המנהרות בעזה.
בפרקים ל"ט ו-מ' חוזרות פעמים רבות המילים "בֵּית הַסֹּהַר", אך כאשר יוסף מדבר עם שר האופים ושר המשקים הוא אומר: "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (בראשית מ', ט"ו). בפרק ל"ז בו השליכו האחים את יוסף לבור, תרגם אונקלוס את המילה "בור" "גוּבָּא", אך כאשר יוסף אומר בבית הסוהר את המילה "בור" התרגום הוא "בְּבֵית אֲסִירֵי", כלומר הוא היה בבית הסוהר, אך מכנה אותו "בור".
שאלה למחשבה: מדוע יוסף אומר "שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" ולא "שָׂמוּ אֹתִי בּבֵית הַסֹּהַר"? הצעות לתשובות:
1. בית הסוהר היה ממוקם בבור. מזכיר את המנהרות התת-קרקעיות, שבהן נמצאים לפחות חלק מהחטופים.
2. מוטיב הבור חוזר בחיי יוסף: הוא הושלך לבור על-ידי אחיו (בראשית ל"ז) ופוטיפר שם אותו בבית סוהר של אסירי המלך, אשר הזכיר ליוסף את הבור. כתוב בלשון יחיד: "וַיִּתְּנֵהוּ (פוטיפר) אֶל בֵּית הַסֹּהַר" (בראשית מ', כ'), אך בדברי יוסף נאמר בלשון רבים: "כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (בראשית מ', ט"ו). מי הם אלו ששָׂמוּ אותו בבור? אחי יוסף ופוטיפר.
יוסף פעל כדי להיחלץ ואמר לשר המשקים שעמד להשתחרר מהכלא: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָך,ְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ', י"ד). השר לא פעל למענו, ועברו שנתיים בהן יוסף נשאר ב"בור". ה' סובב את העניינים: פרעה חלם חלומות, שר המשקים נזכר בכך שיוסף פתר חלומות לו ולשר האופים. הוא סיפר על כך למלך ויוסף הוצא מהבור.
כפי שיוסף יצא מ"בֵירָא עַמִּיקְתָא" (בור עמוק) כך בעזרת ה' החטופים יצאו לחופשי. נמשיך ונתפלל ונכוון בכל יום בתפילה: ה' אתה הוא זה שיכול לעשות כל דבר וגם להוציא את החטופים מה"בור", מהמנהרה של החמאס או מהמקום בו שׂמוּ כל אחד ואחת מהם. אנו חוזרים על התרת האסורים מספר פעמים בתפילת שחרית: בברכות השחר אנו מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים". בפסוקי דזמרה: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", לפני תפילת העמידה: "מוֹצִיא אֲסִירִים" ובתפילת העמידה: "מַתִּיר אֲסוּרִים".
ה' הבטיח: "שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ" (זכריה ט', י"א). יהי רצון שישובו כל החטופים במהרה וכמו שיוסף עלה מהבור ל"אִיגָּרָא רָמָא" למעמד גבוה, כך גם המשוחררים יצליחו להשתקם ולעלות לגדולה.
גיבור / עדנה ויג
גִּבּוֹר
הוּא הַיּוֹצֵא מֵהַבּוֹר
וּמְנַסֶּה שׁוּב לְחַיִּים לַחֲבֹר
חֲוָיוֹת חֲדָשׁוֹת לִצְבֹּר,
לִפְעֹל בְּדִבּוּר
וּבִיצִירָה
לְמִגּוּר הָרַע
לֹא הִצְלִיחוּ לִשְׁבֹּר
אוֹתוֹ בִּהְיוֹתוֹ בַּבּוֹר,
אֶת שֶׁעָבַר לֹא יִקְבֹּר
לֹא יְנַסֶּה לִמְחֹק
אֶלָּא יִזְכֹּר וְיַזְכִּיר
כְּדֵי שֶׁבָּאֱמֶת נַכִּיר:
הָאוֹיֵב הָרַג
וְאָנַס וְחָטַף
וּבְפָנֵינוּ צָחַק,
מכָּל מֵמַד אֱנוֹשִׁי חָרַג
פָּגַע בִּזְקֵנִים, בְּנָשִׁים וּבְטַף
מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת טָבַח וּמָחַק.
מֵהַבּוֹר הגִבּוֹר שֻׁחְרַר,
הָאוֹיֵב בְּכָל יוֹם בָּרַר
מִסְפַּר מֵהַחֲטוּפִים.
בָּרוּךְ ה' עַתָּה הֵם עֲטוּפִים
בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה,
לוֹחֲשִׁים וּמְשַׁחְרְרִים
מִלָּה וְעוֹד מִלָּה
נְסַיֵּעַ לָהֶם
עַל הַבּוֹר -
לִגְבֹּר
שבת שלום! שבת מברכין לחודש טבת. חנוכה שמח עם ניסים ובשורות טובות.
עדנה ויג (c) "הרגשה בפרשה"
יהא השיעור להצלחה לעם ישראל / להשבת השבויים והנעדרים / לרפואת חולי ופצועי עם ישראל /לזיווגים הגונים וטובים בקרוב לכל הפנויים והפנויות / להצלחה, לברכה ולמזל טוב:
מירי טל בת שרה לאה/לעילוי נשמות: ציפורה (ציפי אופנר) בת משה ורחל (לנדרר) ז"ל / אריאלה (מערבי) בת אברהם ויונה (ושדי) ז"ל /לעילוי נשמות: סבי - שמעון יוסף בן אהרן מרדכי והינדא (מלר) ז"ל / צבי בן משולם זוסיא (קלימן) ז"ל /ולהרבות בעם ישראל, אחדות, אמונה וביטחון, רוגע, אהבה (אהבת ה', אהבת התורה, אהבת האדם, אהבת הארץ), מוסריות, קדושה, שמחה, שלום ועוד.