קולנוע רמה ששכן ברחוב ז'בוטינסקי 57 פינת רחוב ביאליק היה בית הקולנוע השני שהוקם ברמת גן (אחרי אורדע). למרות היותו בעל ערך היסטורי אדריכלי ואורבני גבוה ולמרות שהומלץ ל"שימור מחמיר" הוא נהרס ועל חורבותיו נבנה מגדל דירות בן 23 קומות לבעלי ממון.
כדי לצאת ידי חובת "שימור מחמיר", כפי שהמליץ סקר שימור שהזמינה העירייה, שומר קיר חזית בית הקולנוע בלבד. השימור בצורתו זו זכה לביקורות שליליות מצד רבים שהגדירו את השימור כשימור מינימלי, פתטי, נלעג ולא ראוי.
סיפורו ההיסטורי של "רמה" את הקמת בית הקולנוע יזמה משפחת רייזיס מאוסטרליה והוא היה בבעלות בני משפחת רייזיס, אזולאי והאחים לאלו. הוא נבנה בסגנון הבינלאומי בהשפעת סגנון האר-דקו שהיה נפוץ בשנות ה-30. המבנה הכיל כ-1,000 מושבים והיה בעל חזית מרשימה ושני מפלסי ישיבה, אולם ויציע. את תוכנית המבנה המרשים הכין במקור המהנדס הפולני-גרמני לאופולד לוסטיג ולאחר זה שעזב ב-1937את הארץ בוצע המשך תכנון המבנה על-ידי האדריכל ישראל מיכאלי.
חנוכת בית הקולנוע בית הקולנוע נחנך ונפתח רשמית ב-28 במאי 1938, במעמד מושל המחוז הבריטי, הרולד קרוסבי. פתיחת הקולנוע הייתה אירוע בולט בתולדות רמת גן וחיש מהר, לא מעט בשל מיקומו בצומת דרכים מרכזי וגודל מבנהו המרשים הפך בית קולנוע רמה למקום התכנסות ציבורי בולט וידוע בעיר ואירח את מנהיגי היישוב, תיאטראות חשובים ואמנים יידועי שם.
על טקס חנוכת האולם נכתב בעיתון "הבוקר" מיום 31במאי 1932: "במוצאי שבת (28.5.38 א.א) נערכה חנוכת האולם החדש של הצגות קונצרטים וקולנוע אולם רמה. קהל רב ומובחר מרמת גן והסביבה וכן רבים מתל אביב מילא את האולם והיציע עד אפס מקום. בין הנוכחים חכמשווילי מנהל ברקליס בנק בתל אביב ואברהם קריניצי ראש המועצה המקומית ברמת גן. הנשף הראשון שנערך באולם רמה היה קונצרט סימפוני של התזמורת הארצישראלית בניצוחו של ב. שולץ.
וכך נכתב בעיתון "הבוקר" (31.5.38) על מבנה בית קולנוע 'רמה': "הבניין עושה רושם רב הן בחיצוניותו והן בסידוריו הפנימיים. גובה האולם עולה על הגובה של כל אולמי הקולנוע בת"א ומגיע ל-22 מטרים. ליד הקולנוע יש מקום לבית קפה ולגן.
הבימה רחבת ידיים ויש מקום לסדר עליה קונצרטים והצגות תיאטרון. הבית נבנה במשך שנתיים על מגרש בן 2 וחצי דונם. ריהוט האולם (כסאות קולנוע משוכללות) מתוצרת בית החרושת קריניצי".
לא רק אולם קולנוע בשנים 1947-1945 נהג בית הקולנוע להקרין בכל יום חמישי סרטים ערביים ובעיקר מצריים, שמשכו מאות מתושבי הכפרים הערביים בסביבה. עבור הבאים לסרטים אלה ולאירועים מיוחדים ב"רמה" הופעל שירות אוטובוסים מיוחד לקולנוע רמה מתחנה מרכזית תל אביב ואחרי ההצגה או האירוע חזרה מרמה לתל אביב והסביבה.
לצד הסרטים שהוצגו בו ממיטב הקלסיקה של כל הזמנים שימש מבנה קולנוע "רמה" גם כאולם הצגות תיאטרון, קונצרטים ומופעי בלט, זמר ובידור.
בין האמנים שהופיעו על בימת "רמה": ילד הפלא חוזיליטו,
שושנה דמארי, הצמד האידי דזיגן ושומאכר. הזמר מיק ברנט, "שלישיית אדלר" והרשימה ארוכה . בין התיאטראות שהעלו הצגותיהם על בימתו של "רמה": "הבימה"",אוהל", "לי- לה- לו ". בשנות ה-50 במשך מספר שנים שימש בית קולנוע רמה כמעין תיאטרון בית של תיאטרון "דו רה מי". ב-1957 הועלתה על בימת "רמה" האופרטה הישראלית "שולמית" בהשתתפותה של שושנה דמארי.
אירח את מנהיגי הישוב לאורך השנים נערכו ב"רמה" כינוסים ציבורים עירוניים וממלכתיים וכן כינוסים מפלגתיים ותנועתיים בהשתתפות אישי ציבור בולטים ובהם
דוד בן-גוריון, גיורא יוספטל ועוד. כך למשל, בינואר 1961 נערכה באולם רמה עצרת עולי בבל (יוצאי עירק) במלאת 10 שנים לעליית יהדות בבל מטעם מועצת פועלי רמת גן-גבעתיים ובהשתתפות השר גיורא יוספטל וחברי כנסת.
מספרת רות מגידו-חצרוני בתו של מהנדס עיריית רמת גן רפאל מגידוביץ' ונכדתו של האדריכל האגדי יהודה מגידוביץ: "בחג פורים, מדי שנה בשנה, היינו ילדי בתי הספר צועדים מחופשים לבית הקולנוע "רמה" וצופים שם בהצגה. היה אירוע מדהים שמכל קצוות העיר הגיעו הילדים בתהלוכה".
רמה הפכה כבר למושג ולציון דרך. צומת הרחובות דרך ז'בוטינסקי וביאליק ברמת גן מכונה עד היום בפי העם "צומת רמה" אני מניח שעקב סמיכותו למבנה הקולנוע המיתולוגי רחב הידיים ובעל הנוכחות.
עבור רבים מתושבי רמת גן והאזור בית קולנוע רמה הוא מקום בו בילו שעות רבות, מקום נוסטלגי מעורר זיכרונות אישיים יפים ורחוקים. כאן הם ראו סרטים, הצגות תיאטרון, מופעי להטוטי קרקס והופעות של להקות וזמרים. דומה שאין כמעט אדם שגדל ברמת גן בשנות ה40 עד ה-70 שלא ביקר אי-פעם בחייו בקולנוע רמה.
יואב בר חיים מספר: "אחד ממחזות התיאטרון הראשונים שראיתי בו בנעוריי היה "סולון בלודיה", המעובד מסיפור של הרצל, בביצוע תיאטרון "אוהל". בקומת הקרקע מימין היה מועדון לילה, שנראה שהחליף שמות עם שינויי הבעלים: זכורים לי "העטלף", "דומינו", בגלגולו הסופי ניסו להסיבו לבית-תה, ללא הצלחה רבה.
דיקלה לבני-יערי מספרת: "אני עוד הספקתי בשנת 81 או 82 לראות בקולנוע רמה הופעה של "שלישיית אדלר", גרתי אז בסמוך לשם - ברח' ביאליק.
ריבי תושבת רמת גן בעברה מספרת: "גרתי בביאליק - חמישה בניינים מקולנוע רמה... הכרתי שם את כל הסדרנים ובגיל מאוחר יותר היינו יושבים על הברזלים של קולנוע רמה כל יום שישי, לפני שהלכנו ל"תנועה"...
ישראל אברהמי מספר כי בתחילת שנות החמישים הופיעה כאן משפחת מלבסקי והיו כל כך הרבה אנשים שלא יכלו לרכוש כרטיסים עד שאבי המשפחה החזן שמואל מלבסקי ביקש להוציא רמקולים החוצה לכל אלפי האנשים שהיו בחוץ. פרק החזנות הידוע ביותר שלהם היה "הבן יקיר לי אפרים" בביצועה המרגש של גולדה מלבסקי.
תושב ותיק של רמת גן יודע לספר כי טקס הכרזת רמת גן לעיר ב-1950 נערכה בקולנוע רמה.
קופת הקולנוע נפרצה במוצאי שבת 4 במאי 1968 התרחש בקולנוע רמה "אירוע מהסרטים": אלמוני או אלמונים פרצו לבית הקולנוע רמה וגנבו את קופת המתכת של הקולנוע במשקל 300 ק"ג. הקופה נמצאה כעבור ימים ספורים בחולות שליד קיבוץ געש כשהיא פרוצה. בקופה התגלו ניירות וכרטיסים, אולם כל הכסף שהיה בה, על-פי הערכה כ-200 ל"י, נעלם.
בשנות השבעים והשמונים פעלה בבניין רמה בקומה הראשונה קהילה דתית רפורמית בשם "אמת וענווה" והיה שם גם "בית הכנסת ליהדות מתקדמת" .
מספר צביקה: "מבנה בית הקולנוע "רמה" מעורר בי זיכרונות מרגשים. ב-1974 הייתי חניך של קבוצת הנוער שליד בית הכנסת הרפורמי שפעל שם. לימים הצטרפתי לגרעין הנח"ל של התנועה הרפורמית והקמנו את הקיבוץ הראשון של התנועה. קיבוץ "יהל" במרכז הערבה.
בתחילת שנות ה-80 העביר לתיאטרון רמה אברהם דשא פשנל את פעילות "התיאטרון העממי" שבהנהלתו וניסה להחיות את המקום ואף הועלתה הצעה לפתוח במקום את "בית הגשש החיוור" אך ללא הצלחה גדולה.
בית הקולנוע רמה מוזכר בתקליט המתיחות של יהודה ברקן, "אכלת אותה", הוא מטלפן לקולנוע רמה על-מנת למסור מברק לשחקנית ג'ולי אנדרוז המככבת בסרט צלילי המוזיקה.
סופו של בית הקולנוע בשנות ה-70 וה-80 עם כניסת הטלוויזיה לחיינו והופעתם של ספריות הווידאו שצצו בכל פינה חלק ניכר מבתי הקולנוע בארץ החלו להיסגר בזה אחר זה בשל מעוט צופים ואי כדאיות כלכלית. גם גורלו של קולנוע רמה לא שפר ובשנת 1982 נסגר וסיים פעילותו. מאז סגירתו ובמשך למעלה משלושה עשורים עמד מוזנח, שומם, החליף בעלים וצבר חובות ארנונה והיטלים אחרים שתפחו על-פי דיווחי העיתונות דאז, לכדי שבעה מיליון שקלים. ב-1992 קרסה חלק מתיקרתו של אולם הקולנוע.
ב-2010 רכשה חברת מגדלים את המבנה ב-70 מיליון ₪ והודיעה כי היא מתכנת לבנות על שטח מתחם בית הקולנוע מגדל דירות בן 23 קומות המכונה "פרויקט רמה טאוור" .
שימור פתטי -נלעג "קולנוע רמה" היה קולנוע מיתולוגי, חלק בלתי נפרד מסיפור תולדותיה וההיסטוריה של רמת גן. תרומתו לחיי התרבות בעיר והאזור הייתה גדולה והוא הפך אף לציון דרך ולמושג. מבחינה אדריכלית הוא היה אחד מבנייני האר-דקו היחידים ששרדו.
למרות סקר שימור שהזמינה עיריית רמת גן שהמליץ לשמר את מבנה קולנוע רמה ברמת גן "שימור מחמיר" וזאת בשל ערכו ההיסטורי והאדריכלי הרב ולמרות קריאות של תושבים בעיר לא להרוס את מבנה קולנוע רמה ולשמור על צביונו המקורי אישרה לבסוף עירית רמת גן וגופי התכנון את הריסת מבנה בית רמה ההיסטורי ועל חורבותיו הוקם מגדל דירות בן 23 קומות.
דומה כי כדי לרצות את התובעים לשמר את בניין קולנוע רמה ולהשתיקם מעין סוג של לצאת ידי חובת שימור הוחלט לשמר קיר חזית בית הקולנוע בלבד ולידו צמוד מתנשא דבוק מגדל רב הקומות - לא שייך, נטע זר למבנה בית הקולנוע המקורי. כאמור השימור בצורתו זו זכה לביקורות שליליות מצד רבים שהגדירו אותו כשימור מינימלי פתטי נלעג ולא ראוי .
