התופעה הזאת זכתה לשם הלא רשמי של "גני חיות לבני אדם" שבאה לתאר יחס דומה לתושבים הקונגלזים כמו שנהוג היה לתת לבעלי חיים בגני חיות. היו גם שלטים שבקשו מהמבקרים לא להאכיל את הילדים בבננות ובוטנים.
היו מספר מקרים בודדים של מחלות והרעלות של הקונגלזים שהסתיימו במותם. מארגני היריד טענו שזאת הסיבה לגדרות ולכלובים, אך הסבר זה לא שיכנע את הרבים שהזדעזעו מהתמונות ומהתיאורים. היריד במהרה פורק והתושבים הקונגלזים חזרו לקונגו (למרות מה שרואים בתמונות הם לא היו אסירים והיו חופשיים לנוע).
בלגיה במשך שנים רבות נהנתה מצמיחה כלכלית שהגיעה בין השאר על חשבון גזילת המשאבים השיטתית מקונגו ותושביה. עד היום קיימים מבנים שהקים המלך לאופולד השני במימון אותם המשאבים. בלגיה בשנים האחרונות מחפשת דרכים להתייחס לעברה האפל ולפייס את תושבי קונגו על מה שלאופולד השני עולל בהם. למדינות רבות בעולם, ביניהן כאלה שמתהדרות היום בנוצות של מאבק לשויון וזכויות אדם, יש שלדים כאלה בארון שהיו מעדיפות לקבור עמוק באדמה ולמחוק מספרי ההיסטוריה. בלגיה היא רק אחת מהן ובמועדון המפוקפק הזה יש עוד חברות רבות. במקום להסתיר ולהכחיש מוטב להתמודד עם האמת ולהכיר אותה.