בשנת 2018 נפל דבר בתחום התביעות הייצוגיות, עם חקיקת תקנה 7א לתקנות בתי משפט (אגרות) אשר הטילה אגרת משפט בשיעורים נכבדים ביותר על תביעות ייצוגיות. מי שעמדה מאחורי המהלך הייתה שרת המשפטים דאז איילת שקד והוא נועד להביא לצמצום מספר התביעות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט, תביעות שעד לאותו זמן היו פטורות מתשלום אגרה. מספר נושאים הוחרגו מחובת תשלום אגרה ובראשם תביעות ייצוגיות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, או במילים אחרות תביעות נגישות. הדבר נעשה מתוך מטרה ליצור תמריץ להגשת תביעות בנושא זה שעד אז תפס אחוז זניח מכלל התביעות הייצוגיות. בחינת המצב כיום, לאחר שחלפו חמש שנים מאז התקנת התקנות האמורות, מלמדת כי התמריץ הצליח מעל ומעבר. עיון בפנקס התובענות הייצוגיות מלמד על מבול של תביעות נגישות, עד כדי כך שהן הגיעו לכדי 70% מכלל התביעות הייצוגיות שהוגשו בשנת 2023. מדובר בתביעות אשר מוכנות בשיטת "העתק-הדבק", נגד גופים שלטוניים וחברות פרטיות בגין הפרות קלות לכאורה של החוק בכל הנוגע לחובת הנגשת נתב שיחות, הנגשת אתר אינטרנט, ופרסום הסדרי נגישות. סביב הנושא נוצרה תעשיה אשר כוללת מספר תובעים אשר מדי חודש מגישים עשרות תביעות נגישות, נגד כל נתבע בנפרד, דבר אשר גורם להכבדה ולעומס על מערכת בתי המשפט. עניין זה בא לידי ביטוי גם בפנקס התובענות הייצוגיות אשר הפך להיות בבחינת תבן אשר קשה לברור מתוכו את המוץ. מול אותם תובעים סדרתיים עומדים במקרים רבים בעלי עסקים קטנים. לאחרונה אף הובא לידיעתנו מקרה של חייל מילואים שבעודו משתתף בלחימה הוגשה נגדו תביעת נגישות, ויש להניח שהוא לא היחידי. בעלי עסקים אלו נתקלים בפעם הראשונה במכשיר העוצמתי של תביעה ייצוגית, דבר אשר מדיר שינה מעיניהם ומאלץ אותם להגיע לפשרה מהירה וזאת במטרה לחסוך את עלויות ההתדיינות והסיכונים הכרוכים בניהול תביעה מסוג זה. על-רקע זה אין פלא שהרוב המוחלט של תביעות הנגישות מסתיים בבקשת הסתלקות מתוגמלת, כלומר בבקשה שבמסגרתה מתבקש בית המשפט למחוק את התביעה יחד עם פסיקת גמול לתובע הייצוגי ולבא-כוחו בשיעור נמוך יחסית של אלפי שקלים בודדים. לכאורה נראה שמדובר בתוצאה זניחה, אולם הנתונים המצטברים מלמדים כי מדובר בעיסוק שיכול להיות רווחי ביותר. כך למשל, אם לוקחים בחשבון גמול ממוצע של כ-5,000 שקלים לכל תביעה, הגשת 100 תביעות נגישות יכולה להניב הכנסה שנתית יפה בהיקף של כחצי מיליון שקלים. לאור האמור לעיל, דומה שהגיעה השעה לרסן את מבול התביעות בתחום זה, דבר אשר יכול להיעשות באמצעות שני צעדים: האחד - קביעת חובה לפנייה מוקדמת בכל עילות הנגישות, כך שתינתן לנתבע האפשרות לתקן את ההפרה, עוד לפני הגשת תביעה לבית משפט. והשני - הטלת אגרת משפט גם על תביעות ייצוגיות בתחום הנגישות.