השר דוד אמסלם ייטיב לעשות אם ישלח זר פרחים לח"כ טלי גוטליב. רק היא יכלה לגרום לו להיראות סביר, מתון, מנומס, אדם מן היישוב. אמסלם קנה לו שם של איש ציבור שלוח רסן, נטול שיקול דעת, פרוע. עד שבאה גוטליב וכמעט לא הניחה לו לפצות את פיו, בבחינת תלמידה אשר עלתה על רבה, ועוד איך. היא מפיצה עלילות שווא כפי שנהגה בפרופ' שקמה ברסלר ועתה אפילו בחברה לסיעה. גוטליב הטיחה בו ששתה משקה עם אלכוהול, והוא עמד על דוכן הכנסת כאחד האדם והבטיח כי לא חרג מגבולות הקפה, ומי שאינו מאמין לאמסלם מתבקש לקום. נותרתי יושב. גוטליב היטיבה לא רק עם אמסלם אלא עם גוש הליכוד כולו, ואולי אפילו עם האומה. היא כמו איור למאמר. קורא/ת יכול לפתוח עיתון או אתר באינטרנט ולקרוא מאמר נבון ואחראי ומשכנע, ובכל זאת קוצר הרוח מונע את ריצוד העיניים עד לשורה האחרונה. אך אם לצד שורות הדפוס נדפסת קריקטורה או איור - יש בציור כדי לחזק את התוכן או להביא אותו בעוצמה מיוחדת. גוטליב היא האיור. היא הקריקטורה. היא מייתרת את הצורך במלים, במשפטים, בשורות. הנזק שהיא גורמת לליכוד בהנהגת בנימין נתניהו עולה על כל דמיון. אין נוכחותה בזירה פוסלת את הצורך בקיומו של ליכוד חזק אלא כל עוד בראשו נתניהו. יש בה תועלת. איזה אזרח/ית יצביע לרשימה שתשוב ותבחר בה כמחוקקת? תודה טלי גוטליב. אנא דבקי בסגנונך ובהתנהלותך. אל תוותרי לנו על המיאוס שחשים בראותך בפעולה. בהיותך כזאת יש בך תועלת ציבורית.