הרקליטוס: "לא תוכל לבא פעמיים במימיו של אותו נהר" בשוליים המעומעמים של עסקת החטופים מונחות מספר הנחות יסוד הנאמרות בשגרת לשון והנלקחות כמובנות מאליהן, אך יותר מכל שגויה היא ההנחה כי ההיסטוריה תחזור על עצמה וכי צה"ל יוכל לחזור למלחמה, כפי שקרה הדבר לאחר ההפוגה הקודמת.
תומכי העסקה, שלפיה יפסיק צה"ל את המלחמה ויסוג מהאזורים העירוניים, כדרישת החמאס, טוענים כי לא תהיה בכך כל בעיה, שהרי כבר ראינו בגמר ההפוגה הקודמת כי צה"ל יכול לחדש את הלחימה ולהכות בעוצמה באויב.
הטוענים כך מניחים כי 'מה שהיה הוא שיהיה', דהיינו - הנתונים המדיניים-פוליטיים והמצב הדמוגרפי-הומניטרי ישארו ללא שינוי - כפי שהיו לאחר ההפוגה הקודמת, וכי צה"ל יוכל לפעול אל מול השטח האורבני כפי שפעל קודם.
להלן מספר אפשרויות המדגימות את הקשיים שיעמדו בפני צה"ל והדרג המדיני לאחר תום ההפוגה הראשונה (אם יוחלט על העסקה):
1. לקראת סיום ההפוגה יתקרב עוד יותר מועד הבחירות בארה"ב, ועל כן ילחץ הבית הלבן מישראל לנהל מו"מ נוסף על עסקת חטופים חדשה כשמגמתו תהיה לכרוך בכך את דרישתו הנחרצת להפסקת המלחמה.
2. במשך ההפוגה הראשונה יתעצמו לאין-שיעור ההפגנות למען שחרור החטופים ועל כך שיש להגיע לעסקה נוספת גם במחיר של הפסקה מוחלטת של המלחמה. המשך המלחמה - כך יטענו - מונע את שחרור החטופים. הפעם יתנגדו (חלק) משפחות החטופים והמסייעים להם להמשך המלחמה. זה מצב שלא היה עד עתה.
3. לפי תנאי העסקה יסוג צה"ל מהאזורים האורבניים, ובכך יתאפשר לחמאס להשתלט מחדש על אזורים אלה. בהתאם לכך, האם נלקחת בחשבון כמות הנפגעים שתעלה לנו הפסקת-אש זו? ולאור שיעור הנפגעים הצפוי - האם תהיה אז הפעולה הצבאית סבירה?
4. במשך ההפוגה הראשונה יחזרו, בעידוד החמאס, עשרות ומאות אלפי ערבים שברחו דרומה, אל מקומות מגוריהם הקודמים, גם אם מקומות אלה הרוסים וללא תשתיות מים וחשמל.
מצב דמוגרפי זה יכבול את ידי צה"ל וימנע ממנו להפציץ מחדש את האזורים האורבניים (ההרוסים). גם אם יפוזרו כרוזים שיקראו לאוכלוסייה להתפנות, הרי הפעם הם לא יעזבו. ההיסטוריה לא תחזור על עצמה. לאור מצב זה יתנגד הבית הלבן, כפל כפלים, לכניסה קרקעית של צה"ל לאזורים האורבניים, בטענה של פגיעה הומניטרית באוכלוסייה.
5. במצב דברים זה יצטרך צה"ל להכנס לאזורים האורבניים ללא סיוע אווירי וארטילרי מקדים, על כל המשמעויות הקשות שיהיה לכך מבחינת חיילים-נפגעים.
6. פעילות צבאית של צה"ל באזורים מאוכלסים - אם תתבצע למרות התנגדות הבית הלבן - תגרום להרג רב, גם אם בלתי-מכוון של אוכלוסייה ערבית, דבר שיגרום לגינויים חריפים מצד מחלקת המדינה והבית הלבן העומד בפני בחירות. גינוי זה יהפך בנקל לדרישה אמריקנית פומבית וחד-משמעית לעצור מיד את המלחמה.
סיכום מגוון הקשיים שתוארו לעיל מעיד באופן ברור כי הפסקת הלחימה (הפוגה) המוצעת בעסקה זו, תביא בהסתברות גבוהה מאוד להפסקה מוחלטת של המלחמה. התומכים בעסקה מניחים כי 'מה שהיה הוא שיהיה' וכי צה"ל יוכל לחדש את המלחמה כפי שעשה לאחר העסקה הקודמת, אולם, זו היא משאלת לב מופרזת שאינה מתיישבת עם המציאות.
הקשיים והמכשולים לעיל מבהירים כי הזירה המדינית, החיצונית והפנימית, אינה קופאת על שמריה ומדינת ישראל וצה"ל עלולים לגלות כי הנתונים השתנו לחלוטין.
בידוע הוא כי משמעותה של הפסקת מלחמה נגד ארגון טרור - לפני שהושגו מטרות המלחמה - נחשבת כהפסד במלחמה.