אחרי הפשע המתועב שביצע החמאס ביום שבת, י"ב בתשרי - ביצוע טבח המוני של מאות יהודים, ביזת רכוש, שריפת בתים וחטיפת אזרחים, ביניהם קשישים וילדים, אני איתן בדעתי, שעלינו להיכנס למסלול חיים חדש, בו לא תהיה יותר שליטה ישראלית על ציבור פלשתיני בשטחים שבידינו מאז מלחמת ששת הימים בשנת 1967. אודה, שאני מודאג מהעובדה שקיימת תמיכה נרחבת בציבור הפלשתיני לפשע המתועב שבוצע ביום י"ב בתשרי. עובדה זו מעוררת בי את התחושה שהיעדים אותם הצבנו במלחמה הצודקת נגד החמאס לא ניתן יהיה ליישמן. אני חושש, שאם המלחמה תימשך במתכונתה הנוכחית, בנוסף על הרג חטופים ואזרחים עזתים, לצערי, ישראל עוד עלולה לאבד את ההזדמנות להחליף את משטר החמאס, ונשלם מחיר יקר של דם ילדינו האהובים, שנשפך יום יום בקרבות בדרום ובצפון. אחרי מלחמת ששת הימים המושל הצבאי הראשון בגדה היה חיים הרצוג. במפגשו הראשון עם שר הביטחון משה דיין הוא העלה את השאלה - "מהי המדיניות של ישראל". שר הביטחון טווה בפני חיים הרצוג בביטחון רב את אריגי המדיניות הישראלית - "שהערבים יוכלו להיוולד ולמות בלי שיראו אף לא פקיד ישראלי אחד". אני מודע לעובדה שיאמרו לי שאני תבוסתן, כי אחרי אירועי י"ב בתשרי אין מקום לאמירה - "שתי מדינות לשני עמים". אך אני מעדיף את המסלול, שביקש לסלול משה דיין שהערבים יחיו וימותו בלי לראות איש ממשל ישראלי. אנחנו משכלים כל יום משפחות בישראל, שיקיריהן נופלים חלל מירי המרצחים. אני משוכנע, שידידתנו ארצות הברית ומדינות רבות באירופה יתמכו בגבול של שלום בין שתי המדינות - מדינת ישראל ומדינת פלשתין - זו הדרך היחידה הנראית לי כיציאה לחיים מהסבך המדמם יום יום בחיינו.