באחרונה צירף השמאל אל צרור הסיסמאות הנקוב שלו, אל זר העכשווים הנובל, עוד 'עכשיו', חדש יחסית, עוד תוכן לצריחותיו של הזמבוריסט המצוי. כן. אותו מפגין ששהה עד כה ברחוב קפלן, איננו יודע את נפשו מרוב תסכול: המחאה בגין "ההפיכה השלטונית (הרפורמה המשפטית)" נמוגה, שהרי אין רפורמה. מחאת חוק הגיוס מתפוגגת, מחאת המחדל הביטחוני הייתה לחרב פיפיות המתהפכת על ראשו של השמאל דווקא (אזי מוטב לשתוק - בינתיים). אותו מפגין נשאר לכן בתהייתו: מה יהיה עם כל העכשווים? הוא משטח תחינתו למארגנים: "הבו לי סיסמה ראויה, הבו לי עכשיו חדש, ואם איין מת אנוכי"! אמר לשוהים כמוהו על כבישי איילון... הוא עורג לימים הטובים בהם צרח כאוות נפשו. האם עתה יאלץ ישלים עם הדממה? לא ייתכן. ואז הגאולה הגיעה: לראשונה באה תחילה לקראתו זעקת קרובי החטופים, לשחרר אותם עכשיו! הופ, נברא ה'עכשיו' מחדש ... אלא שלרוע מזלו של אותו מפגין גם סיסמה זו, גם עכשיו זה, נלקח ממנו באחת כאשר מטה החטופים הודיע שאיננו מוכן שעניינם, החשוב והצודק מאין כמוהו, ישרת מטרות פוליטיות. אבל לא אלמן ישראל ועתה חייתה נפשו. לאוסף הסיסמאות הנובל יש כבר סיסמה נוספת, חדשה: "בחירות עכשיו". וכבר צפה ועולה הדרישה האולטימטיבית. היא מופיעה בפרסום חוצות בממדי ענק, במדיה הכתובה ובמדיה האלקטרונית, ומעל לכל בצריחת הזמבורות, לאמור הבו לנו בחירות... עכשיו! בחירות כדת וכדין נערכו בנובמבר 22. הימין זכה ב64 מנדטים ואילו הבחירות לכנסת ה-26 אמורות להתקיים אך ורק ב-27.10.26. האם גם אז יזכה הימין ב-64 מנדטים?

זה יהיה הקרב האחרון: הקרב הצפוי על הרכב ועדת החקירה לכשלי 7.10

הקרב הצפוי על הרכב ועדת החקירה לכשלי 7.10. הולך ובא. השמאל ילחם בכל הכלים שברשותו לכפות הרכב הוועדה כפי שהוא רוצה. כפי שנראה לו. ושם כבר מתלחשים בחדרי חדרים כי המתאימה ביותר לכהן בראש הוועדה היא... כן כן ניחשתם נכון: אסתר חיות.... על הליכוד והעומד בראשו להבין כי הצ'אנס האחרון של השמאל להנדס שוב את המציאות, באופן שהמיליציות שלו וכל אשר הקים ובנה בקפלן ובבלפור לא ייפגעו מאסון אוקטובר, וכי הדרך האחרונה להנצל היא על-ידי מינוי חברים המתאימים ביותר מבחינתם לכהן בוועדה זו, וכי מלחמתם ל"בחירות עכשיו" מונעת אך ורק מהרצון לכפות את הרכב הוועדה על-פי צרכיהם, מהלך שיתאפשר רק על-ידי כנסת אחרת ולא זו הנוכחית. שהרי כך ורק כך יזכה השמאל להזדמנות נוספת ואחרונה ללוש את המציאות שלנו כרצונם פעם נוספת. על הימין, אם חפץ חיים הוא, לסכל מהלך זה ולהקים כבר עתה את הוועדה האמורה. לא מחר. היום. האם יש היתכנות למצב פוליטי אחר בו הימין יכשל אם אכן יתקיימו בחירות עכשיו ועליתו הסבירה של גנץ לשלטון? התשובה היא: כן. ויותר מכך. במציאות החדשה שתיווצר יתברר עד מהרה כי ללא בנימין נתניהו בראש וללא והצוות שנבחר על ידו לניהול המדינה, יאבד הימין את כל שהשיג גם בתחום המדיני והנזקים יהיו גדולים לא רק לליכוד אלא גם לעצם מהות המדינה כמדינה דמוקרטית. במקביל, המלחמה תדעך, גם בתוקף הסכמה אילמת של הפיקוד הבכיר. מסך של ערפל כבד ירד על אירועי ה-7.10. שהרי הצבא לא יחקור את עצמו גם לא ישלח את בכיריו המעורבים באסון לביתם. הזדמנות היסטורית חד-פעמית להבין ולחשוף, לאור השמש המחטא את גודל האסון שהמיטה קבוצת קודקודים מקריחים, בחליפות הנפטלין, בשיתוף המיליציות מבלפור ומקפלן, על המדינה. עוד יתברר גם שיתוף הפעולה ללא תנאי של המערכת המשפטית והגב האיתן שסיפקה זו לבוזזי המרחב הציבורי בצירים המרכזיים של ישראל, בהתנחלותם של המפגינים הללו בוורידים של המדינה. ולמעשה בגב שנתנה למחוללי הפוטש הממאיר בבלפור ובקפלן להפוך סדרי עולם, ליצור מראית עיין של ניצחון בגין שליטתם במדיה, בגין נצחון המיעוט על הרוב. לא פחות חשוב עתידו של הצבא. צה"ל החל להיבנות מחדש בשדה הקרב של עזה. דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחיים, אנשי מילואים וחיילי חובה, כור היתוך מופלא לו ייחלנו כל השנים קם והיה לנגד עינינו. סיפור טקטוני זה יתפזר והיה כלא היה. איש איש ישובו כל המתגייסים לביתם, והקסם הרגעי של "אחים אנחנו" יתפוגג בשקט... אסור לתת לתהליכים כאלה לצאת אל הפועל. ועדת חקירה עכשיו. בחירות רק במועדן.