עניינים אזרחיים

• מכרים סיפרו לי כי השר יואב קיש העניק ראיון לעמית סגל וכמעט נשבע כי בנימין נתניהו לא שוחח איתו על ביטול טקס פרס ישראל המסורתי כדי למנוע את מתן האות ליזם אייל ולדמן, שהוא אב שכול ומראשי תנועת המחאה. לדבריו לא ביבי ולא רעייתו ולא איש ממשפחת נתניהו שוחח איתו בנדון. זכותכם להאמין לו. איני מאמין אפילו למילה אחת היוצאת מפיו. אבל בהיעדר ראיות נניח שהוא דובר אמת.

לו אני מראיינו הייתי מציג לו את השאלות הבאות: האם ביבי דיבר איתך בכלל על פרס ישראל השנה? ושרה? ומי מילדיהם? ומישהו מלשכתו? ומשאיר את התשובות המצולמות על המסך. האמת כבר תעשה את דרכה אל האמת. יש הליך כזה. והייתי מוסיף: האם החלטת על דעת עצמך לבטל את הפרס היוקרתי המתקיים מאז 1953? האם סביר שצעד כה דרמטי ייעשה בלי הסכמה מאת ראש הממשלה? בלי ליידע אותו? וזה בעיניך תקין? מכאן צריך להניח לקיש. יש עוד חודשיים ובג"ץ ברקע.

• יריב לוין נוהג במערכת המשפט כסוחר סוסים. הוא לעולם לא יסלח לנו שבלמנו את המהפכה הדיקטטורית שניסה לטעת בבתי המשפט, והביא בכך את החמאס למסקנה כי ישראל נחלשה וניתן לתקוף אותה כפי שאירע ב-7 באוקטובר. אין להפחית מחלקו באסון.

מהפכת הדיקטטורים נבלמה ברחובות ובשדרות ובכיכרות והוא סירב לנהוג בהגינות ולהמשיך לטפל במערכת המשפט בשיטה הדמוקרטית המתקיימת בהצלחה כבר עשרות בשנים על אפו ועל חמתו. קודם לכל הוא בולם את המהלך המתבקש מאליו של מינוי יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. נוכל שכמותו. אבל גם הוא מבין כי לא לעולם חוסן. בידיעות אחרונות הופיעה הבוקר כותרת מסקרנת. לוין ימנה את עמית לנשיא אם בתמורה ימונו שני שופטים שמרניים להרכב הקבוע של העליון. איזה משפטן שמכבד את עצמו היה מסכים להתמנות בתנאים כאלה לתפקיד. מה הוא, עומד למכירה בדוכן של לוין בשוק? אבל ניחא, נניח שיש כאלה. הרי הבעיה אינה מינוי שופטים שמרנים. היו ויהיו - וצריכים להיות - כאלה. אבל איזה שמרנים? משה לנדוי? מנחם אילון? אליקים רובינשטיין? בוודאי שלא. שחיתות בראש חוצות.

• הדס קליין עבדה עם ארנון מילצ'ן ושימשה עדת מפתח בתיק הפלילי שהוגש נגד בנימין נתניהו. סניגוריו לא השכילו ככל הנראה לערער את אמינותה. לפיכך הוכנסה מכונת הרעל לפעולה והעלילו על קליין כאילו ניהלה רומן חשאי עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. נמאס לה, והיום הודיעה כי מי שיפיץ עליה דיבה כזאת ייתבע במשפט דיבה. הצדעה לאומץ ליבה.

• בצלאל סמוטריץ' רוכב על סוס ההתנגדות לקונספציה של בנימין נתניהו אשר הובילה למלחמה בעזה בהסתמכה על ההנחה כי הכסף ירפה (את שרירי הטרור) וירפא (את תפישת החמאס) באשר לרצון לתקוף את ישראל. כידוע זו בדיחה עלובה וסמוטריץ' תקף אותה, וכך יאה. אלא מה? מכר העוסק בתקשורת שיגר אליי היום דברים שאמר סמוטריץ' בגל"צ בכהנו כשר התחבורה בקבינט הביטחוני-מדיני של ביבי:

"הכסף הקטרי הוא אמצעי למשיכת זמן לשמירה על השקט ברצועה כדי להיות מוכנים לדבר הגדול - טיפול שורש מעמיק בעזה." סמוטריץ' הוסיף רמז: "יש סיבות שהכסף הוא קטרי ולא אחר.". אביגדור ליברמן לעג לסמוטריץ' כבר אז. אני מניח שממשיך לבוז לו גם עתה.