הרהורים על המקצוע מנחים אותי להציע חידושים בתחום התקשורת, זו הנדפסת וזו האלקטרונית. אמנה את הצעותי, ראויות או לא: 1. עיתונים מקפידים להכיל בעמודיהם טור המכונה ביקורת הטלוויזיה. הכותבים מעירים על איכות השידורים, על התכנים המשודרים ולפעמים על סוגיות טכניות בשידור. אבל הכינוי 'ביקורת טלוויזיה' אינו הולם את תוכן הרשימה תחת הכותרת הנ"ל. הקורא אינו מופתע: בדרך כלל, תוכן "ימני" של השידור יזכה, לרוב, למטח של גידופים בעלי אופי פוליטי. לעיתונאי ימני המוסר את דיווחו אין סיכוי כמעט לתגובה המשבחת את תוכן דבריו. המבקרים (בעיקר בהארץ) ינקטו סגנון תוקפני, נלעג, כלפי כל מי שאינו מתבטא בהטיה מובהקת נגד הממשלה הנוכחית. כלפי השדר ה"ימני" אין כל סממן של איפוק בסגנון הביקורת שתוטח בו. לעתים יכונה "שופר" כמי שמבטא בעיקר את עמדת השלטון, או מי שמשעין את דבריו על הכתוב ב'דף המסרים' שיופץ על-ידי לשכת ראש הממשלה (אישית, מעולם לא נתקלתי ב"דף" כזה). 2. יחסנו עם ארה"ב מחייבים מגעים רצופים עם בכירי הממשל בוושינגטון. תכופות יוצאים בכירי השלטון לוושינגטון ביחידות, או כחלק מצוות, או במשלחת שחבריה יקיימו את השיח עם עמיתיהם בארה"ב. למפגשים אלה נדרשות טיסות רבות, רצופות, בקו נתב"ג-ניו-יורק. זוכרים? בנתב"ג חונה המטוס שתוכנן במקור לטיסות הנשיא או ראש הממשלה, אבל המטוס "כנף מציון" מושבת. מדוע לא יוכשר מטוס זה לטיסותיהם של הבכירים לארה"ב? ניצולו של "כנף ציון" יחסוך ממון רב לאוצר המדינה. 3. משהו על המו"מ לשיחרור החטופים - למו"מ זה צמודות הערות שמשמיעים אישי צמרת שם וכאן. שאלה, או תהייה: האם לא ראוי להצמיד למשלחת הישראלית לשיחות - תגבורת של שניים או שלושה משפטנים בכירים אשר יסייעו במתן עצות, רעיונות, לקידומן של השיחות? בהקשר זה נזכיר את הצלחת צוות המשפטנים בדיונים שהתקיימו באחרונה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הצוות, עם השופט פרופ' אהרן ברק, גרם לתגובה מתונה של שופטי בית הדין הבינלאומי, ללא הרשעה בוטה. האם אפשר לנצל משפטנים אזרחיים, כמסייעים לצוות הצבאי, באופיו, המנהל בלעדית את המו"מ? האם ראויה עצה זו לעיון?