להבנתי, אם בכפר מחמאס, הממוקם בדרום-מזרח לעיר רמאללה בשומרון בוצעו על-ידי תושביו הערביים מעשים שיש בהם עבירות קשות על החוק, הכתובת אליה יש לפנות היא אך ורק משטרת ישראל. למרבה הצער, למתנחלים בהר שומרון יש גישה אחרת. קשה היה לקרוא את הידיעה בעמוד הראשון בעיתון הארץ מיום 4 באפריל, המביא עדות של עדי ראייה כי המתנחלים "מהם חמושים ברובים, מהם רעולי פנים, ואחד מהם לבש מדי צה"ל - הרחיקו תושבים מהמקום תוך איום בנשק ולאחר מכן תקפו אותם במוט ברזל, באלות ואף בירי חי ....". המתנחלים חייבים לאמץ את הגישה, שהם אינם הכתובת להענשת תושבים בכפר ערבי, אם הערבים עברו עבירות על החוק. לשם כך ישנה משטרה בישראל וישנה מישוריות משפטית המעוגנת בחוק. ממזרח לכפר מחמאס שוכן הישוב היהודי מעלה מכמש. מתוך מעלה מכמש יצאו צעירים, שבנו בשנת 2000 את המאחז נווה ארז ובשנת 2022 את המאחז נחלת צבי. המאחז בנחלת צבי על-פי הכתוב בעיתון הארץ - "נהרס כמה פעמים בפקודת המנהל האזרחי". בין תושבי מעלה מכמש, נווה ארז ונחלת צבי ובין תושבי הכפר הערבי קיים סכסוך, שעיקרו הוא על אדמות מרעה. הסכסוך הקרקעי אינו יכול להיפתר על-ידי פלישה לכפר ופגיעה בתושביו. הסכסוך הקרקעי חייב להיפתר רק במישוריות המשפטית, ואם ישנם בכפר הערבי אנשים פורעי חוק, זו תפקידה של המשטרה לעצור את מי שהפר את החוק ולא לאפשר כניסה המונית של מתנחלים הפוגעים בתושבים והם המענישים את מי שנראה להם מפר החוק. משטרת ישראל חייבת להתייחס בחומרה לכתוב בעמוד 6 בעיתון הארץ מיום 4 באפריל, ש"אין זו התקיפה הראשונה בחמאס. בליל 23 במרס 2022 פלשו ישראלים רעולי פנים לשכונה הצפונית בכפר, ניפצו שמשמות של בית ...והשחיתו כ-17 מכוניות ....גם עצים השחיתו".