אהוד אולמרט רמז על רצונו לחזור לחיים הפוליטיים. כבר קיבלתי כמה פניות לארגן התנגדות. לא מצטרף. מדוע? אדם שהורשע בעבירות כה חמורות כאולמרט לא צריך כלל ועיקר לחשוב על שובו לחיים הציבוריים. אבל בישראל זה נהוג. אם החוק מתיר לאריה דרעי להיות חבר כנסת ומשקיף בדיוני הקבינט הביטחוני אין שום סיבה בעולם להפלות לרע את אולמרט. זה עולה בקנה אחד עם דברים שכבר כתבתי כאן. בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן. לקחו כסף? לא ולא. עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"? זה מה שמאפיין את שנותיו של בנימין נתניהו בשלטון. אם דרעי ראוי גם אולמרט רשאי. נוכח השחיתות הגואה בחיים הציבוריים בישראל, שנתניהו הוא סממן מובהק שלה אף כי טרם הוכחה אשמתו הפלילית - היה צורך להחזיר לזירה לא את אולמרט ודרעי, ולא להשאיר בה את נתניהו, אלא לקרוא משורות הליכוד לשעבר דווקא לדן מרידור ולציפי לבני וללימור לבנת לשוב לחיים הציבוריים, כביטוי לצורך המשווע בנקיון כפיים.

איילת שקד - אפי נוה, מי שיחד את מי?

משפטן המכיר היטב את המערכת הפנה את שימת לבי לסעיף 34 לחוק העונשין, וללמוד ממנו כי איילת שקד שיחדה את אפי נוה, וזה כראש לשכת עורכי הדין ובעל משרד פרטי עם אינטרים אישיים שיחד את שרת המשפטים. ומתי הפרקליטות תפתח בחקירתם?

החוק נגד הסתה - פרופסור פלשתינית

הפרופסור הפלשתינית מהאוניברסיטה בירושלים נדרה שלהוב-קוורקיאן היא כמכחישת שואה. לדבריה מה שאירע ב-7 באוקטובר במתקפת הדמים של החמאס על ישראל לא היה ולא נברא. בהנחה שפרופסורית היא אדם אינטליגנטי ולא ייתכן שאינה יודעת כי היא משקרת לציבור ולתלמידיה. לא לה עצמה, כי היא מבינה. זו הסתה מרושעת, ובכל זאת אני סבור כי המשטרה לא הייתה צריכה לבקש את הארכת מעצרה. חופש הדיבור מפי שקרנית נלוזה מחייב מריבה עימה בכל מקום בקמפוס, אבל לא הליך פלילי. אולי מישהו ילמד את איתמר בן-גביר מי היה מולייר.