אני הבא מהבורות, מהגדרות, מכבשני האש, מארובות הפיח, אני הבא מהמקלחות, מהיערות, מהרעב ומהכפור, אני הבא מגאיות ההריגה, מהררי החושך מעמקי הצלמוות האיום, אני הבא מהייסורים והגהנום, אני הבא משם, מהמקום בו אלוקים כיסה עין האדם, ערל ליבו, סירס מוסריותו, הפכו מצלם לצלמוות, אני הבא משם.
אני הבא מהשתיקות, מהזעקות, מהפחד, מהחרדה, אני הבא מהאלם מהדממה, מהמפגש המתועב עם צלם האדם הנרמס עד דק ברגל גסה, אני הבא מהאימה, מהצחוק המתגלגל אחר הירי בתינוק, מהמגף על צוואר האיש עם הזקן, אני הבא משם, מהשותקים מפנים העורף כאילו לא ידעו, אני הבא משם.
אימי נולדה במקנס המעתירה שבמרוקו, אבי נולד באל קסה פרוונה בספרד, אני הבא משם, הסתובבתי בין דמויי אדם, מתים מהלכים, באושוויץ, בבוכנוולד, בבירקנאו, הסתתרתי עימם בדירי חזירים באסמים הבוערים, שמעתי את ניפוצי שמשות חנויותיהם, חזיתי בשריפת בתי כנסיותיהם, הלכתי בכיכר הומה יהודים מובסים, מושפלים, חסרי אונים, אני הבא משם.
אני הבא משם, אני היהודי, בן לעם הנבחר, הבוחר בכל יום להיות חלק מהעם שלי, חלק מאחיי החיים והמומתים, חלק מהתחייה הלאומית המתחדשת, מהגבורה היהודית הנצחית, חלק מדור התקומה והניצחון, המנגב בכל יום מחדש דמעותיו ומביס את השונאים, את מבקשי רעתו של עם הנצח, אני הבא משם לא עוד חסר אונים, לא עוד קורבן חסר מגן, לא עוד חסר בית, אני הבא משם, יהודי ישראלי גאה בעמו, במולדתו בערכיו, באמונותיו, בדרכו.
בכל יום אני משוטט בין דפי ההיסטוריה, מדלג מפוגרום לטבח, משריפה לחנק, מאונס לחרפת האדם, מבוז להשפלה, משנאה לחרדה, ובכל דף מדפי ההיסטוריה אני כותב פרק חדש, בין לתימרות עשן המטפסות עד לב השמיים, אני הבא משם, כותב את סיפור הישרדותו של העם היהודי שעמד בכל המהמורות, בכל הזוועות האנושיות והבלתי אנושיות, אני הבא משם עומד מול הרשע ומביט באישוניו עד שישפיל מבטו.
אני הבא משם ממשיך גם בימים אלה להצמיח במקום שעקרו, לבנות במקום שהרסו, לחיות במקום בו זרעו חורבן ומוות, אני הבא משם מהחורבן היהודי עולמי הגדול בתולדות האנושות מנער מעליי בכל בוקר את אפר מבקשי רעתי, מנגב את דמעותיי, ומגלה כי מעיין חיי מבעבע, מפכה, לא יכלה לעד.
אני הבא משם, עובר בין בארי לשדרות, בין ניר עם לאופקים, בין כפר עזה לנתיבות, מביט על החורבן וההרס, שומע את הזעקות, רואה את המראות, מריח את הריחות ויודע כי לעד ייחתם פרק נורא זה בין דפי ההיסטוריה היהודית. אחריו יעלה ויבקע אור גדול, אור של בנייה ותקומה, אור של נחמה מתוך עוצמה, אורו של העם היהודי הבא משם. אור תחייה, אור הניצחון. אני הבא משם אוחז בידי אמונה ותקווה, מותיר את הייאוש לשונאינו, למבקשי רעתנו, למבקשים להשמידנו.
אני הבא משם איני הולך לשומקום, צועד במסלול היהודי עד למיגורו המוחלט של החושך מהעולם, אני הבא משם ובידי דגל מדינת ישראל מונף אל על, אני הבא משם זוכר, אינו שוכח וממשיך בדרך המחברת לשם, אני הבא מכאן.