"עמק תבואות וכרם זיתים / עמק חיטה לבנה כפשתן" - כך שוררה דליה רביקוביץ' בשירה המרטיט "עמק דותן", שנכתב ב-1967 לזכרם של חללי הקרב העז במלחמת ששת הימים. המשוררת לא ידעה כנראה כי עמק דותן, הסמוך לשכם, ידוע גם במשרפות הפחם הגדולות שלו. לעמק המוריק, שבו כדברי המשוררת "כל פרח שדה, אז היה מלבב / שם חלפו העבים הצחורות לאיטן", הוועדה במלחמת העולם השנייה גם תוכנית זדונית.
כך העיד העיתונאי חביב כנען, אז קצין משטרת ארץ-ישראל, כפי ששמע ממפקדו הערבי: "המופתי הירושלמי עומד להיכנס לירושלים בראש הלגיון הירדני שהוקם במסגרת הצבא הגרמני. תוכניתו הייתה להקים בעמק דותן משרפות ענקיות דוגמה אושוויץ ולהשמיד בהם את יהודי ארץ-ישראל וערב, בשיטות ה-ס.ס. הנהוגות במחנות ההשמדה באירופה".
כמובן, התוכנית לא יצאה אל הפועל. צבא רומל הגרמנו-נאצי נבלם באל-עלמיין שבמצרים, לא הגיע ארצה ולא עלה בידו לחבור אל הכוחות הגרמנים בסוריה ובקווקאז, ולהשמיד את היישוב היהודי. מבחינת המופתי הירושלמי, חג' אמין אל-חוסייני, תוכנית השמדת היהודים בארץ-ישראל תאמה את שנאת היהודים שבערה בו, עוד מצעירותו. הוא שיזם את מאורעות תרפ"ט, הצית את "המרד הערבי" בשנות השלושים, וכמובן את פרעות פרהוד בעירק שבהן נרצחו 180 יהודים.
שם בעירק, אליה נמלט מחשש שייעצר בידי הבריטים, היה שותף להפיכה הפרו-נאצית נגד נורי אל-סעיד, כונן קשרים עם היטלר ובמכתב מספטמבר 1941, הפציר בפיהרר "לפתור את בעיית היהודים בארץ-ישראל ובארצות הערביות באותה שיטה בה נפתרת עתה בעייתם באירופה".
"תבעתי - העיד המופתי הנאצי בזיכרונותיו - הצהרה מפורשת מצד גרמניה ואיטליה כי הן מכירות בזכותן של המדינות הערביות לפתור את בעיית המיעוטים היהודיים בהתאם לשיטות המדעיות שהן נקטו כלפי היהודים שלהן. תשובת הגרמנים היתה: היהודים שלך"...
בפגישתו בברלין עם היטלר ב28 בנובמבר 1941, הבטיח להקים לגיונות מוסלמים שילחמו לצד גרמניה ויחסלו את הבית הלאומי היהודי. היטלר הודיע לאורחו, כי כשיגיע צבא גרמניה לקווקאז, הוא יתמקד בהשמדת כל היהודים החיים במרחבים הערביים תחת חסותה של בריטניה, ו"המופתי יהיה אז מנהיגו של העולם הערבי"...
בפגישה עם קצין נאצי, דרש המופתי שהגרמנים ירעילו את בארות המים של תל אביב. "מותם הפתאומי של עשרות אלפי יהודים בתל אביב - אמר - יזרע בהלה בכל הארץ, מי שיינצלו ינטשו את תל אביב, וייטבחו בידי הפלאחים הערבים".
המבצע - תחת השם "אטלס" - קרם עור וגידים. מטוס גרמני הצניח בוואדי קלט את נאמנו של המופתי, חסן סלאמה, ועוד שלושה קצינים גרמנים ועימם עשרה מיכלים שהכילו את גאז המוות ציאניד. למרבה המזל, כולם נתפסו בידי הבריטים וגם מיכלי הציאניד, שנועדו לפיזור בירקון.
את מעלליו, את תוכניות ההשמדה שלו, ינק המופתי ממקורות האיסלאם הקדום. התנהלותו הייתה בהשראת הטבח שביצע מוחמד ביהודי מדינה וח'ייבר בשנים 624-629. באותה עת קדומה הכניע נביא האיסלאם את שבטי היהודים, הרגם, שדד נכסיהם, ומאז בכל אירוע זועקים המוני הקנאים המוסלמים: "ח'ייבר ח'ייבר יהודים, צבא מוחמד חוזר". כך גם בגירסא עדכנית: "ח'ייבר ח'ייבר יהודים - אל פלשתין נשוב".
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים. ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי עבד אללה! יש יהודי מתחבא בוא והרגהו!".
בצדק אנחנו עוסקים, ביום זה במיוחד, באירועי השואה במאה ה-20, כהתראה למען לא יחזרו על עצמם במתכונת זו אחרת. זיכרון השואה נשמר ומטופח על-ידי מוזאונים וארכיונים, בארץ ובעולם, וראשון להם כמובן יד ושם. רשות הזיכרון הממלכתית פועלת לזכור ולהזכיר את טבח ששת המיליונים, ואת מעשי הגבורה שנתגלו באותה תקופה נוראה.
ואולם אי-אפשר להתעלם מן האנטישמיות הרצחנית הטבועה באיסלאם השמרני, שקדמה במאות שנים לאנטישמיות הגרמנו-נאצית במלחמת העולם השנייה. עיוורון זה - לצד שאר המחדלים - הוא שהוליך לאסון הגדול ביותר שניחת עלינו מאז השואה, טבח שבעה באוקטובר.
סינוואר וחבר מרעיו הם ממשיכיו של המופתי, בן בריתו של היטלר. בשבעה באוקטובר הם ניסו לחולל מה שהמופתי ניסה לבצע ללא הצלחה בשיתוף הגרמנים הנאצים. החמאס ניסה להוציא אל הפועל את אמנתו, כשטבח ח'ייבר מקור השראתו, ומזימת השואה שתוכננה גם ליישוב היהודי כאן, היא הדגם.
גם חמאס, חיזבאללה, אירן - הנאצים של זמננו - הנחילו לישראל אסון כבד, אבל את זממם הסופי לא הצליחו לבצע. עתה הם ממשיכים לתעתע בנו ולהצית את אש האנטישמיות בעולם. טבח השבעה באוקטובר מציב בפנינו את השאלה: הבאמת לקח השואה נלמד?