הרב ישראל לאו יצא במאמר בטענה שעיקרה: אין להשתמש במונח "שואה" כדי לתאר את אשר ארע ב-7 אוקטובר 23. בניסוחו: "תעזבו את השואה. אין יותר מילים בעברית, רק שואה כדי לתאר מה שקרה לנו בשמחת תורה"?
אכן שאלה נוקבת ונעדרת מענה נכון ומשכנע. הרב חרד שמא יימתח קו ישיר בין השואה ובין אסון שמחת תורה תשפ"ד. הוא מציג את השאלה המטרידה רבים וטובים בתוכנו: כיצד לתאר את אשר אירע לנו באוקטובר 23, מהו הכינוי/הביטוי ההולם המתאר את האסון הנורא שניתך עלינו באותה שבת שחורה?
אלי ויזל כבר קבע ואמר שאין בשום שפה מספיק מילים כדי לתאר את אשר ארע לעם היהודי בשנות הארבעים של המאה ועשרים. אם כך ייתכן שהשימוש במילה שואה לתאר את אסון אוקטובר 23 אינו משווה ואינו מותח קו ישיר ל"שואה" ההיא.
למרות זאת ראוי להתמודד עם השאלה האם הביטוי "שואה" נכון לתיאור אירוע ה-7 באוקטובר 23?". להערכתי אצל המחייבים את השימוש בשם הזה וגם אצל השוללים אותו, מכרסמת שאלת: הכמות/ההיקף. האם ניתן להשוות ולו רק במשתמע רצח של 6 מיליון לרצח של 1,400 ישראלים?
אני מבקש להתייחס ולעלות היבטים נוספים לשאלה האם נכון לכנות את אירועי אוקטובר בשם "שואה":
א. בשני המקרים האויב ביקש להשמיד השמדה מלאה את הישות היהודית (עד היום נשמעות הקריאות הללו נשמעות לא רק במדינות ערב, אלא גם במדינות המערב ובאוניברסיטאות בארה"ב).
ב. בשני המקרים האויב גילה אכזריות חייתית ללא רחם גם כלפי נשים, ילדים ותינוקות.
ג. בשני המקרים מסע הרצח נתמך וגובה באידיאולוגיה דתית/גזענית שנלמדה והופצה בבתי הספר, במוסדות הלימוד ובאקדמיה.
ד. בשני המקרים הרוצחים ומנהיגיהם זכו בתוך עמם להוקרה ותהילה. שואת אוקטובר אף זכתה וזוכה עדיין לתמיכה ולתהילה.
באשר לשאלת הכמות/היקף האסון, יש לומר כי ההבדל בין שני האירועים שהשפיע על גודל האסון וכמות הנרצחים נובע מכך שבשנות הארבעים של המאה העשרים לעם היהודי לא הייתה מדינה ולא היה צבא, לא נמצא שום כוח צבאי מזוין שיגן ויעצור את מסע הרצח. באוקטובר 23 נמצאה מדינה ונמצא צבא - כוח יהודי מזוין ומאומן שידע (לאחר "מפלת פתיחה"), לקום ולהשיב מלחה שערה כדי להגן על המדינה ועל העם.
נובע מכך שבבחינת כוונות האויב ישנה סימטריה מלאה לגבי הכוונות והמטרות שייעדו לעם היהודי. צבא גרמניה הובס והסכנה מצידו פגה ועברה מן העולם. צבא האיסלאם גם אם יובס במערכה הזו ישוב לבנות את כוחו כדי לצאת שוב למשימת ההשמדה שטבע על דגלו. לכן לעניות דעתי ב-7 באוקטובר נפתחה נגדנו מלחמת השמדה שאת סופה אין לדעת ואין כל מניעה לכנות אותה "שואה".