באמריקה מעניקים מדי שנה פסל זהב על הביצועים האוויליים והמיותרים ביותר בעולם הקולנוע. לו בישראל היו מעניקים "פרס" כזה על האמירות האוויליות והמיותרות ביותר בעולם הפוליטי, ויש קשת רחבה של מועמדים אפשריים מאיתמר בן-גביר ועד יאיר לפיד, אחד מהם היה כנראה גם השר עמיחי שיקלי שהצהיר ש"לו היה אמריקני היה בוחר בטראמפ". יש בוודאי גם אחרים שחושבים כך, זה לגיטימי, אך הם אינם שרים בממשלת ישראל. דבריו של ח"כ שיקלי היו בלתי ענייניים כי לא הוא ולא ישראלים אחרים יקבעו מי יהיה נשיאה הבא של ארה"ב אך בעיקר בלתי אחראיים מפני שבששת (בעצם שמונת) החודשים הבאים ג'ו ביידן הוא הנשיא, תקופה שבה ישראל תעמוד בפני צמתים מדיניים וביטחוניים קריטיים שכולם קשורים בצורה זו או אחרת בממשל ביידן: רפיח, אספקת נשק, חטופים, הגזרה הצפונית, הנרמול עם סעודיה, האו"ם, בית הדין הפלילי הבינלאומי (שכחתי משהו?) - אז מדוע לירוק לו בפנים? ח"כ שיקלי הוא שר התפוצות ובתוקף תפקידו הוא מטפל בקשרים בין ישראל לקהילה היהודית הגדולה בארה"ב שכשני שלישים ממנה (אומנם קצת פחות מבבחירות קודמות) תומכים בנשיא ביידן, אז למה להתעמת עימה? על-פי רוב הסקרים, הסיכויים של ביידן וטראמפ שקולים אף שלטראמפ יתרון קל בכמה מדינות מפתח כמו אריזונה, ג'ורג'יה, מישיגן, נבדה, פנסילבניה, וויסקונסין, אך שניהם נתקלים בינתיים בתרחישים שליליים שכנראה לא הובאו בחשבון מראש, לפחות לא בהיקפם ובאינטנסיביות שלהם, על-ידי מתכנני הבחירות שלהם - ביידן מול גל אלימות ששוטף את האוניברסיטאות ואת המדינה השסועה בכלל וטראמפ מול המשפט שפרטיו הבלתי-מחמיאים שמתגלים מדי יום עלולים להרחיק ממנו את הבוחרים הבלתי-מזוהים שבלעדיהם לא יוכל לנצח. שלא כמו ברוב מערכות הבחירות בעבר, גם לבחירת המועמד או המועמדת למשרת סגן הנשיא תהיה הפעם חשיבות; רוזוולט בבחירות שנערכו ב-1944 על-רקע המלחמה ובריאותו הלקויה החליט להחליף את סגנו הנרי וולאס השמאלני בטרומן אך צאו ותשאלו אמריקני ממוצע מי היו סגני-הנשיא לאורך ההיסטוריה וקרוב לוודאי שתתקלו במבט אטום. אך הפעם זה שונה - עבור טראמפ כדי לאזן את התדמית השלילית שלו בעיני חלק מקהל הבוחרים וביידן בגלל הסימנים שגילו המתקדם נותנים בו. כותב רוס דוטהט, פובליציסט בכיר ב"ניו-יורק טיימס", (שתומך בביידן): "אי-אפשר להתחמק עוד מההחלטה להחליף את סגנית הנשיא הנוכחית קמלה האריס, המשענת הגרועה ביותר לנשיא זקן במועמד אמין ופופולרי יותר". ואם נחזור למר שיקלי, לא רק שאין כל משקל להעדפתנו למועמד זה או אחר אלא שגם לו היה לה משקל, היה קשה לקבוע מסמרות. מפלגתו הדמוקרטית של הנשיא והמועמד לנשיאות ביידן אכן בעייתית מבחינתנו. מצבה הפנימי הרעוע והחלול איננו מאפשר למנהיגיה הרשמיים לאכוף קן אידיאולוגי או שלטוני ברור בכל נושא כמעט. האגף "הפרוגרסיבי" בקונגרס זולג בהדרגה שמאלה בפרט בנושאי ישראל. הגם שעמדותיו אינן מקובלים על הזרם המרכזי ועל ותיקי המפלגה, השמאל הרדיקלי פועל בנושאים מסוימים כמפלגה בתוך מפלגה אך גם פוליטיקאים מהמרכז המודאגים מעתידם הפוליטי, ובפרט במדינות הנוטות שמאלה, חוששים להתנגד לעמדותיו. כך ראינו, למשל, את חבר בית הנבחרים היהודי הוותיק ממדינת ניו-יורק ג'רי נדלר מסתייג אפילו מהחקיקה נגד אנטישמיות (שהשמאל הרדיקלי מתנגד לה) ואת בכיר היהודים בסנאט צ'ק שומר איננו מגיב בנחרצות לטרור האנטי-יהודי והאנטי-ישראלי באוניברסיטאות (אף שלא חסך בזמנו ביקורת מממשלה דמוקרטית נבחרת בישראל). גרועים מהם הם הסנטורים השמאליים המובהקים כמו אליזבט ווארן ממסצ'וסטס וואן הולן ממרילנד (שלא לדבר על ברני סנדרס מוורמונט) שבעבר עוד ניסו להסוות את עמדתם האנטי-ישראלית בסיסמאות יפות ושעכשיו איבדו את כל המעצורים כולל בעניין הסיוע הביטחוני ומאמצים את העמדות של הגורמים הפרו-פלשתינים ולעיתים האנטישמיים הקיצוניים ביותר. גם במפלגתו של טראמפ לא הכל שפיר מבחינת ישראל. מספר בלתי מבוטל מנבחריה בקונגרס הצביע נגד הסיוע הצבאי לישראל (חלקם מפני שזו הייתה עסקת חבילה עם סיוע לאוקראינה), ואף שלזכותו של טראמפ עומדות ההחלטות החיוביות והחשובות למען ישראל בכהונתו הקודמת, התבטאויות שונות שלו בראיון לשבועון "טיים" ובבימות אחרות על הנהגת ישראל ועל מהלכיה במלחמה נגד החמאס בעייתיות, כמו גם נטייתו להטיל את כל האשמה על מה שקרה ב-7 באוקטובר על ממשל ביידן במקום על אירן והחמאס. גם החשש פן התנגדותו הכללית למעורבות אמריקנית בהגנה על ביטחון בעלות-בריתה תקרין על השותפות האסטרטגית עם ישראל מעורר דאגה. לו באמת היינו צריכים לבחור, כפי שהשר שיקלי מדמיין, היינו עומדים אפוא בפני "פאזל" פוליטי בין מנהיג שאהדתו העמוקה למדינת-ישראל מוכחת אך שמתרבים הסימנים השליליים מבחינת מפלגתו בעניין זה, למפלגה שהרוב בה אכן תומך יציב בישראל אך שקיימים ספיקות לגבי עמדות העומד בראשה. את ה"פאזל" הזה גם השר שיקלי לא יוכל לפתור.