במהלך השנה שעברה, ציינתי בראיונות כי מי שסבור שמדיניות מסוימת של הממשלה היא אסון, יכול לצאת ולמחות בכל האמצעים הלגיטימיים המקובלים במדינה דמוקרטית וגם אם חוסמים פה ושם כביש, זה עדיין בגבול הלגיטימי (אגב, כך חשבתי גם ביחס להפגנות הסוערות שנערכו בתקופת ההינתקות ובתקופת אוסלו). אולם, הסברתי אז, הסרבנות המאורגנת והנרחבת שזכתה לשם המכובס "הפסקת התנדבות", והאיומים בנוסח "בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא", "לא תעצרו, לא תהיה תקיפה באירן" וכדומה, חצו קו אדום.
במחאה נגד הרפורמה, קמה קבוצה מאורגנת של קצינים מיל' שאמרו "אנחנו משתמשים בכוחנו הצבאי ונסרב לשרת אם לא ייענו לתביעותינו". דבר כזה לא היה בתולדות מדינת ישראל. וכל ראשי המחאה, בהם רמטכ"לים, שרי ביטחון וראשי ממשלה לשעבר, הכשירו את השרץ.
הסברתי אז כי איומים אלו משמעם קיצה של הדמוקרטיה בישראל, כי כל קבוצה נחושה שמונה כמה עשרות אלפי משרתים בצבא, כמו המתנחלים, תנהג באותו אופן אם הממשלה תקבל החלטה שחברי הקבוצה מתנגדים לה בתוקף.
נפגשתי אז עם כמה מהאנשים המרכזיים במחאה ואמרתי להם שאת הקו הזה - אסור לחצות. הסברתי להם שהם מנרמלים תופעה אנטי-דמוקרטית שתרדוף אותנו שנים רבות לעתיד. באחת מאותן פגישות שאלתי את האדם עמו נפגשתי "בעתיד, תהיה ממשלה שבקווי היסוד שלה יצוין פתרון 'שתי מדינות' ובמסגרתו נסיגה מחלקים גדולים מיו"ש ופינוי יישובים, מה נעשה אז אם מאות קצינים בחילות היבשה ואפילו כמה טייסים יודיעו שאם הממשלה תנסה לבצע זאת, הם לא יצייתו לה?". "אל תדאג", הוא השיב לי, "הם לא יעזו, ואם זה יקרה, אנחנו נדע לטפל ביד קשה בכל מי שיאיים איום כזה".
לצערי, החשש שלי כבר התחיל להתממש בדמות "סרטון ההמרדה" המזעזע בו הופיע איש שקרא לחיילי המילואים לא לציית לשר הביטחון ולרמטכ"ל, אם הם יחליטו להסיג את הכוחות מרצועת עזה. בתגובה, רבים מאלו שבמהלך המחאה נגד הרפורמה תמכו באיומיהם של קציני המילואים, קראו להעמדת האיש מהסרטון לדין. ואכן, ראוי להעמיד אותו לדין, אולם הדבר הכי טוב שתומכיו יכולים לקוות לו, הוא שאכן כך יקרה. או אז יוצגו בפני בית המשפט אמירות חמורות לא פחות שנשמעו במהלך המחאה נגד הרפורמה לא מפי אדם אלמוני בסרטון מאולתר, אלא מפי רמטכ"לים, שרי ביטחון וראשי ממשלה לשעבר מעל בימות ההפגנות ובאולפני החדשות. אני מניח שהחשש שמא יזומנו אותם רמטכ"לים, שרי ביטחון וראשי ממשלה לשעבר להיחקר מעל דוכן העדים באשר לתמיכתם בסרבנות ובאי-ציות, יביא בסופו של דבר לכך שהאיש מסרטון ההמרדה לא יועמד לדין.
אני מקווה שכל מי שבתקופת המחאה נגד הרפורמה תמך בסרבנות מאורגנת ובאי-ציות לממשלה נבחרת, יבין סופסוף שנורמות אנטי-דמוקרטיות אלו לא יישארו נחלתו הבלעדית של חלק אחד מהחברה הישראלית, אלא יחלחלו לכל חלקיה. בסופו של דבר, לא ניתן יהיה לקבל שום הכרעה דמוקרטית שנויה במחלוקת במדינה, משום שכל קבוצה שלא תסכים להכרעה דמוקרטית, תהיה מוכנה לשבור את הכלים באותו האופן.