בישראל נהוגה השיטה משפטית האדברסרית. השופטים לא נוגעים בכדור, יש להם עיני נץ, רגליי שור, כרטיסים במגוון צבעים, ומשרוקית. רק לעיתים נדירות כאשר מתחילה קטטה הם גם ינסו להפריד פיזית בין הניצים.
זכות העמידה קטלה את השיטה האדברסרית פורמלית, שופטים לא יוזמים הליכים, ממשלה יכולה להוליך את הציבור באלף דרכים לעזאזל, בית המשפט לא יתערב עד שיקום בעל אינטרס שנפגע, ויעתור לבית המשפט.
ואז בית המשפט בעצמו הרחיב והרחיב את זכות העמידה. כל אחד יכול לעתור בכל דבר, בייחוד בית המשפט שנמנע מלהעיף על הסף עתירות הנמצאות במחלוקת ציבורית עמוקה, ואז כל שר, חבר כנסת, שופט שרוצה לשנות פה משהו, יכול לשלוח שליחים שמגישים עבורו את העתירה אינקוגניטו או בגלוי.
בישראל השיטה האדברסרית פשטה רגל לא משום שהוחלפה באחותה האינקוויזיטורית, אשר בה השופטים פעילים בדיון, וחוקרים בעצמם את הצדדים והעדים. אצלנו השופטים מתערבים מראש, כי השאלות שעולות בפניהם הן שאלות ערכיות, אשר לכל אחד מאיתנו עמדה בהם, לעיתים עמדה נחרצת. ואז העותרים למיניהם הם השליחים של כל אחד ואחד מאתנו ובכלל זאת השליחים של השופטים היושבים בדין.
והשופט אינו צריך לפנות לגורמים העותרים, כי הגורמים העותרים סדרתית הם קוראי מחשבות, הם יודעים מהו ה-דנ"א של בית המשפט ועותרים כאמור באופן סדרתי ביודעם שלפחות לא ייפגעו. הם גם יודעים שאם יעתרו מספיק פעמים בסוף ינצחו. זכות העמידה אשר אין לה אח ורע בעולמנו, קטלה את השיטה האדברסרית, והפסיביות של בתי המשפט הפכה להיות סופר אקטיבית, באורח שאינו נגלה אל העין.
האצלה שערורייתית של סמכויות שיפוט ליועמשי"ת ניתן לחלק את עבודת המינהל לשלושה שלבים עיקריים 1) בישול החלטה
2) החלטה
3) אפשרות עתירה נגד החלטה
בשלב בישול ההחלטה דן המינהל ביתרונות ובחסרונות, בודק את התועלתיות, החוקיות ועוד. במסגרת זו הוא מתייעץ עם גורמים שונים ומגבש הצעת חלטה.
בית המשפט העליון קבע שחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה משלבי הבישול היא זו המחייבת בשלבי ההחלטה, ואם היועצת קבעה שהצעת החלטה לא עולה בקנה אחד עם עקרונות החוק, או שהיועצת לא תוכל להגן עליה בבית משפט, הופכת עמדת היועצת לעמדה הזהה במעמדה להחלטת בית משפט (כל עוד בית משפט לא יחליט אחרת) וכאשר הנושא יעמוד למשפט, ככל שיעמוד, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה יהיה מעמד של בכורה.
בית משפט האציל על היועצת המשפטית את סמכויות השיפוט שלו, בכל המועדים טרם הוגשה עתירה וטרם בית המשפט דן בה, וכאשר הוא דן, הוא נותן משקל בכורה לעמדת נאצלו. בעקבות הביטול בפועל של השיטה האדברסרית, כפי שתואר לעיל, פסיקות היועמשי"ת הן זמניות, כי בכל נושא בו היא פוסקת בניגוד לדעת הממשלה. יימצא צדיק בדורו שיגיש עתירה לבית המשפט.
האצלת סמכויות על-פי פסיקות של בית המשפט העליון - אין האצלה אלא על-פי חוק
- מי שראה זכות להאצלת סמכויות מבית משפט ליועצת המשפטית לממשלה אנא יצלצל.
- האצלת סמכויות שיפוטיות היא כמעט בלתי אפשרית
- הפכה ליום יומית ביחסי יועמשי"ת - בית שפט עליון - ממשלה.
- האצלה רחבה ביותר אסורה
- וכאן ההאצלה היא רחבה מאוד בקשת רחבה של נושאים.
- תפקיד בית המשפט מאוד ייחודי
- ומשכך אסור לו להאציל סמכויות בליבת עיסוקיו.
- שיקול הדעת של בית המשפט הוא רחב ביותר
- ומשכך אסור לו להאציל סמכויות בליבת עיסוקיו.
- ההשפעה של האצילה על זכויות אדם ושלום הציבור היא מרחיקת לכת
- ומשכך אסור לבית המשפט להאציל סמכויות בליבת עיסוקיו. למשל עמדת היועמשי"ת מונעת כעת ממשרדי הממשלה את זכות הטיעון בפני ערכאות שהיא אם כל הזכויות כולן.
- היעילות המנהלית נהרסת נוצר אי-אמון איום בין רשויות השלטון
- ולכן אין כל מקום לאצילת הסמכויות הזו.
ועוד כהנה וכהנה טיעונים שמקורם בפסקי דין של בית המשפט העליון השוללים מכל וכל את אצילת הסמכויות הזו.
ומה עושים עם ממשלות פרחחיות כל ממשלה היא פרחחית, כמובן יש כאלה יותר פרחחיות ויש כאלה פחות, ברור שממשלה ששולטת כבר 20 שנה עם השתן מעל לאוזניים היא פרחחית. הפתרון לממשלות פרחחיות איננו בהאצלת סמכויות של בית המשפט על גוף מנהלי, זה אבסורד שאין כדוגמתו, ולכן דרך המלך היא:
- חוזרים לאחור ומצמצמים את זכות העמידה בהדרגה, ואז נחזור אוטומטית לשיטה האדברסרית אשר כל המשפט נבנה סביבה.
- מקימים גוף ציבורי ממלכתי בלתי תלוי שתפקידו להעלות בפני בתי המשפט סוגיות מנהליות/חוקתיות הנגועות בחוסר סמכות או בחוסר סבירות קיצוני.
- מעכבים מנהלית ביצוע של כמעט כל החלטה מנהלית ב X שבועות (כולל חקיקה) כדי שניתן יהיה לעתור נגדה לבית משפט, בתי המשפט יטו אוזן באורח מוגבר לעיכוב באמצעות צווים מוגבלים בזמן.
- היועץ המשפטי לממשלה ייעץ לממשלה איך לקדם מטרותיה באורח חוקי ולא יכניס לה מקלות בגלגלים. ליועץ לא תהיה כל אחריות על החלטותיה, למעט אם ההחלטה היא פלילית, אשר עם קבלתה יעביר היועץ את הנתונים לגוף הציבורי/ממלכתי לעיל כדי לשקול אם להתלונן במשטרה.
מערכת המשפט בישראל גדלה פרא, והפכה להיות פרא אדם, חובתנו להכניס את השד הזה חזרה לבקבוק, ומה טוב יהיה אם מערכת המשפט עצמה תוביל את המהלך הזה, להצלתה ולהצלתנו.