אודה ואתוודה: בתור מי ששירת ביחידה קרבית בצה"ל ואף היה שותף למספר מבצעים דוגמת שחרור בני הערובה שהיו מוחזקים על-ידי מחבלים בקיבוץ משגב עם בשנת 1980, בדיוק בערב יום הולדתי, הדבר האחרון שהייתי מעוניין בו זה ליהנות כאיש עסקים מכך שזרם של פליטים מהגליל יקנה אצלי דירות.
אולם, וזה אולם גדול, לצערי הרב, וככל שהמלחמה מתמשכת, כך גם גדל זרם הפליטים מהצפון בכלל והגליל בפרט וכך גם גדל לממדים ממש בלתי צפויים אחוז המפונים שהתייאשו לחלוטין מהאפשרות שאי פעם יחזרו לכור מחצבתם ומעוניינים להעביר באופן סופי את מקום מגוריהם למרכז הארץ.
קשה מאוד לאמוד באופן סטטיסטי את האחוז הזה, האם מדובר ב-20 אחוזים מתושבי הצפון המפונים או אולי כבר ב-30 אחוזים ואולי אף יותר. דבר אחד בטוח, ככל שאנו מתרחקים יותר ויותר מתאריך הפינוי של עשרות ערים ויישובים בצפון, במחצית הראשונה של אוקטובר 2023, כך גם מגמת הנטישה הסופית הולכת ומתחזקת.
עובדה זו קשורה לטעמי גם לכך שאיש אינו יודע במדויק את מספר פליטי הצפון. רשמית אומנם מדובר על כ-60 אלף שפונו מיישובי קו העימות, אולם בפועל המספר גבוה הרבה יותר. ח"כ
אביגדור ליברמן, לדוגמה, טען לא מכבר שהמספר מרקיע לכ-130 אלף ואיש ממקבלי ההחלטות לא סתר אותו.
יתרה מכך: בנוסף לאותם רבבות רבות שפונו בלית ברירה, חלקם הגדול לבתי מלון, קיים גם זרם שקט, אולם עקבי, של רבבות נוספים שהחליטו לעת עתה להתאוורר במרכז הארץ וחלקם אף בודק ברצינות אפשרות למכור את הנכס בצפון ולרכוש דירה במרכז הארץ.
את המגמה הזו אני משייך לא רק למצב הביטחוני הקשה מאין כמותו והבערה הגדולה בצפון הארץ, ובמיוחד באזור הגליל העליון, אלא גם ובעיקר לחוסר הוודאות מה יילד יום והאם, בכלל, יזכו ילדי הצפון לחזור לשנת הלימודים הבאה בחודש ספטמבר במקום היישוב שממנו התפנו.
בין היתר העובדה שמקבלי ההחלטות לא הגיבו בחיוב על הדרישה לממן ממ"דים לתושבי קו העימות בצפון, החלטה שלדעתי גובלת בשערורייה, כמו גם ההבטחות החוזרות ונשנות לתקצב מיליארדים עבור שיקום הצפון, הבטחות שעד כה גם מקצתן עדיין לא קוים.
היכן תושבי הצפון מחפשים דירות? ובכן, אין זה סוד שערך הדירות במרכז הארץ גבוה פי כמה מזה שבצפונה, מה שכמובן מקשה מאוד על מפוני הצפון. בחתך שאינו מדויק ברמה הסטטיסטית הייתי מפלח את חלקם בערי לווין של תל אביב שבהם רמות המחירים מתונות יותר דוגמת בת ים, חולון, אשדוד וכן ערי השרון הצפוני.
להערכתי בנקודת הזמן הנוכחית כבר יקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לבלום את המגמה, אולם לטעמי עליהם לדאוג לשתי פעולות אסטרטגיות: האחת, לפעול מיידית לתקצב את שיקום הצפון, כולל התנעת התחדשות עירונית כוללת והפיכתה לכדאית, הן עבור הרשויות המקומיות והן עבור היזמים והקבלנים.
השנייה, לאותם רבבות שכבר החליטו לעקור למרכז, חובתם המוסרית של מקבלי ההחלטות היא לסייע להם במענקים מוגדלים והלוואות עומדות שיאפשרו להם "לסגור" את הפער שבין שווי הנכסים שלהם בצפון לבין הדירה החדשה שיקנו במרכז הארץ וכן לחלק קרקעות למי ששירת במילואים בצפון, כולל הלוואה בסך מיליון שקלים לבניית ביתם. בדרך זו ניתן יהיה ליישב מחדש את הצפון ולאחוז בו עם תוספת תושבים חדשים שמדינת ישראל תתגמל על שירותם והם יגמלו למדינה ביישוב הארץ ובעיקר בצפון הנטוש. ולסיכום, הבה נקווה שהגליל והצפון בכלל ישובו לפרוח ב"שש אחרי המלחמה"!