הנביא יחזקאל בחזון העצים בפרק ל"ז מביע את כאבו על הפילוג והשסע שהיה בעם ישראל. אחרי 80 שנות מלכות מאוחדת ופורחת בימי דוד ושלמה התפלגה המלוכה הישראלית לשתי ממלכות בשנת 930 לפנה"ס - מממלכת יהודה, עליה מָלַך רחבעם בן שלמה, וממלכת ישראל, עליה מָלַך ירבעם בן נבט. למרבה הכאב, בין שתי הממלכות היו ימים כאובים של עימותים קשים רווי שנאה שלעיתים הייתה אלימה. ממלכת ישראל נחרבה על-ידי סרגון מלך אשור בשנת 720 לפנה"ס ותושביה הוגלו לאשור. ממלכת יהודה נחרבה 134 שנים לאחר מכן בשנת 586 לפנה"ס על-ידי נבוכדנאצר מלך בבל ותושביה הוגלו לבבל. יחזקאל, שחווה את חווית חורבן הבית הלאומי בשנת 586 לפנה"ס, כואב את כאב חורבן הבית הלאומי וכואב את המציאות ההיסטורית רווית השסעים וגילויי השנאה שהיו בעם ישראל, עם שהתפלג לשתי יחידות מדיניות עוינות. בחזון העצים יחזקאל נותן ביטוי לכמיהתו, שהשיבה לציון תהיה שיבה של עם אחד, עם מאוחד, ללא השסעים וגילויי העוינות שאפיינו את ממלכת ישראל וממלכת יהודה. ביטוי לכמיהתו של יחזקאל לאחדות לאומית אל מול אתגרי החיים אנחנו מוצאים בפרק ל"ז פס' ט"ו-י"ז: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: וְאַתָּה בֶּן אָדָם קְַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה... וְקַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו ...יִשְׁרָאֵל... וְקָרֵב אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד ...וְהָיוּ לְעֵץ אֶחָד." במיוחד היום אל מול אימת חמאס וחיזבאללה בגיבוי חותים ואירנים אנחנו חייבים לאמץ את חזון העצים של הנביא יחזקאל. עלינו לקחת את העץ, המבקש להתמיד במלחמה נגד החמאס והחיזבאללה, ואת העץ, הסבור שחייבים להפסיק את המלחמה וללכת לקראת עִסְקָה ולעשות את כל המאמצים לקרבם כדי שיהיו עץ אחד בידינו. חובה להימנע ממציאות של עצים עוינים בחורש היפה - בחורש הנושא את השם מדינת ישראל. חייבים לעלות על פסי קירבה בין העצים בשיח נטול אלימות מילולית. אם נמשיך להיות עצים עוינים, אנו עלולים לעלות על שרטון של חורבן ביתנו הלאומי היפה, שנבנה ביזע ובדם רב מאז החלה העלייה הראשונה בשלהי המאה ה-19. אני מביע את משאלתי לעץ, הנושא עיניו להמשיך במלחמה להתקרב לעץ, הנושא עיניו להפסיק את המלחמה. הבה נהיה עץ אחד, המדבר בשפתו של החכם באדם קהלת בפרק ט' פס' י"ח: "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב". הבה נהיה עץ אחד המאמץ את דברי קהלת, שטוב השיח המדיני ממלחמה, הממסגרת במודעות אבל מאות עלומים יפים, שחייהם נקטפו במלחמה שניתן היה למנוע אותה. הבה נציל את ביתנו הלאומי ונהיה עץ אחד - עץ של שלום. מצערת אותי מציאות החיים בארצנו - שבה "בִּדְוֵי עֶרֶשֹ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַ עֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב, לֹא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּם רִשְׁפָּה וְרִפְשָׁה גָּמְאוּ מַתַּת רֶחֶם וָשַׁד..."