שכנות טובה נמצאה כתורמת לאריכות החיים, אך עדיין, קשה למצוא אותה. לא אחת, מתגלעים סכסוכים רבים בין דיירים בבתים משותפים ובקרב שכנים. לעיתים, מדובר במריבות שמתחילות מהדבר הפעוט ביותר ומסתיימות בבתי המשפט. כאן נכנס לתמונה המפקח על הבתים המשותפים שתפקידו להכריע בסכסוכים הללו. בישראל ובעולם כולו מתמודדים אזרחים רבים עם שכנים שהם יריבים, כך שסכסוכים בין דיירים בבתים משותפים, או בין בתים שכנים, הם דבר שכיח למדי. למעשה, על-פי סקרים, יותר מ-60% מהישראלים מעידים כי סכסוכי שכנים משפיעים על החיים שלהם באופן יומיומי. מן הסתם, בבתים משותפים הסכסוכים בין הדיירים השונים הופכים שכיחים אף יותר, הן בשל הקירבה והן בשל הסוגיות העולות בדבר השטחים המשותפים והשימוש בהם. אז בין אם אתם מצויים בעיצומו של סכסוך עם מי מהשכנים, ובין אם אתם עלולים להיקלע למצב כזה, המדריך הזה בדיוק בשבילכם - כיצד מתבצע ההליך, מהי סמכותו של המפקח ומהם גבולות הגזרה שלו. מגוון הסכסוכים הוא עצום. יש והסכסוך הוא בשל הסגת גבול, שימוש לא סביר ברכוש משותף, נזקי רטיבות, השתתפות בתשלום מיסי ועד, מטרדים מסוגים שונים והרשימה ארוכה. העובדה שבשנים האחרונות נרשמה עלייה בבנייה של מגדלים מרובי קומות באזורים רבים בארץ, תורמת גם היא לכמות הסכסוכים שצצים בין השכנים וחילוקי הדעות הולכים ומתרבים. סוגיות בנושאי חניה, השימוש בשטחים משותפים או שינוי חזות הבניין - כמעט על כל נושא ניתן לריב ולהתווכח, ועוד לא הזכרנו את המטרדים של השכנים עצמם, כמו שכן מרעיש, מלכלך או מעשן, ולאחרונה גם סכסוכים לעניין התקנת עמדות טעינה לבעלי רכב חשמלי בבניין משותף. אף שדרך המלך לסיים את המריבות הללו היא בתקשורת טובה, ערבות הדדית ושיח משתף ומכבד, הרי שבמרבית המקרים הסכסוך מגיע להליך משפטי אצל המפקח על הבתים המשותפים. רצוי, מניסיון, בטרם הפנייה למפקח, לפנות במכתב לדייר לתיקון הליקויים. חשוב לפנות לדייר השכן באמצעות עורך דין המתמחה בתחום ורק אם הוא עדיין מסרב לשתף פעולה, אז לפנות ולהגיש את התביעה המתאימה כדי ליישב את הסכסוך. יש לבדוק בטרם הגשת התביעה האם יש תקנון מוסכם לבניין והאם תקנון זה מתייחס לסוגיה שעלתה בין הצדדים. במקרה בו אין תקנון מוסכם, התקנון המצורף לחוק המקרקעין הוא זה שיקבע.

מה הן סמכויות המפקח על הבתים המשותפים?

המפקח על רישום מקרקעין, המכונה גם המפקח על הבתים המשותפים, הוא גוף שיפוטי שסמכותו מקבילה לזו של שופט בבית משפט שלום. תפקידו של המפקח הוא להכריע וליישב בסכסוכים בין שכנים, אף שביחס לערכאות אחרות מדובר בהליך שנחשב לגמיש יותר וגם הרבה יותר מהיר משמעותית מפנייה לבית משפט שלום, שעמוס יותר מהמפקח על הבתים המשותפים. המפקח רשאי לדון בסכסוכים רק על בסיס התביעה שהוגשה ולא מוסמך לתת ייעוץ משפטי או שמיעת הטענות שלא במסגרת דיון. סמכותו הייחודית של המפקח היא בטיפול בסכסוך שכנים מבלי לדון בנזק, למעט פיצוי כתוצאה מהסגת גבול בין השכנים או בשטח המשותף. יודגש כי סוגיות נזיקיות כגון מטרדים לשכנים או עבירות על-פי חוקי תכנון ובנייה אינם נשמעים בפני המפקח.

אילו תביעות מוגשות למפקח?

תביעות שיוגשו למפקח על רישום המקרקעין נוגעות, בין היתר, לסכסוכים בין בעלי הדירות בנוגע להרחבת הדירה, או באשר לקיומו של פרויקט תמ"א 38, סכסוכים בנוגע למתקנים משותפים כמו מעליות, עמדות טעינה חשמליות, דודי שמש, פאנלים סולאריים וכדומה, וכן הוצאות הדרושות לאחזקת הרכוש המשותף. כשמדובר בבתים משותפים מדובר על שטחים ציבוריים שהם חלק מהרכוש המשותף של הבניין ועל שטחים פרטיים של בעלי הדירות. הקירות החיצוניים של הדירה נחשבים לחלק מהרכוש המשותף, כך שאם דייר ישנה על דעת עצמו את החזית החיצונית, הוא ייחשב למי שפגע ברכוש המשותף והוא חשוף בפני תביעה.

האם ניתן לערער על החלטת המפקח?

"ראשית, כדאי לציין כי במקרים של סכסוכי שכנים המובאים בפני המפקח, מדובר במקרים של גירסה מול גירסה. לכן, יש חשיבות גדולה בפנייה לייעוץ וליווי משפטי של עורך דין מנסה ומיומן בתחום שיוכל לבסס את התביעה כנדרש ולהגדיל את הסיכוי שתתקבל. הבסיס הראייתי לתביעה נסמך פעמים רבות על חוות דעת של מומחים בתחומים שונים כמו הנדסה, שמאות ובינוי. שנית, על פסק הדין של המפקח על הבתים משותפים אכן ניתן לערער. ערעור שיוגש על הכרעתו של המפקח בפסק דין, תוגש לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו מצוי הבית המשותף".