אנחנו תקועים עם מלחמה כרונית שאין לה סוף. כאילו לא למדנו כלום מהכיבוש המתמשך מאז 1967. אגב אני משתמש במילה כיבוש שכן זהו המצב, ישראל לא סיפחה את השטחים, פרט לירושלים. ממשלות ישראל מאז מלחמת הבזק לא הכריעו מה עושים עם השטחים. היו ניסיונות כמו הסכמי אוסלו, ההינתקות אבל בפועל הבחירה הייתה שאין מה לעשות אלא להמשיך ולשלוט במיליוני פלשתינים. נכון, הפלשתינים, פגעו ופוגעים בנו מאז ומתמיד וממשלות ישראל מגיבות בעיקר בשיטור ובמבצעים כאלה ואחרים ובמלחמות כמו זו שאנו מצויים במהלכה. הוצאות הביטחון שלנו מאמירות ועולות בכלל וכעת בפרט. ישראל הימנית בעד מפעל ההתנחלויות וישראל האחרת אדישה ולא מודעת למה שקורה בשטחים, בעיקר בגבעות. ישראל כך אפשר לומר מקבלת על עצמה בין אם ביודעין בין אם בהסכמה את העיקרון "לעולם נחיה על החרב". זו תפישה שמלווה את הפרויקט הציוני שהופרה פעמים ספורות, בהסכמי השלום עם מצריים וירדן ובהסכמי אברהם. אפשר לומר שלישראל אין בעיה לערוך הסדרים עם כל מדינה בעולם, פרט להסדר עם השכנים מעבר לגדר, עם הפלשתינים. למה? כי מעבר לדם הרע, יש לנו בד.נ.א. הישראלי את הרצון להרחיב את הבית, בכל מחיר. במילים פשוטות, חזון מדינת ישראל מהים ועד הירדן. זהו גן שנמצא בתוכנו שכעת נמצא בחזית מקבלי ההחלטות, בהתפרצות, שכן בתוך הכאוס יש הזדמנות לממש את הכיבוש ולהפוך אותו למציאות. בואו ונצא מהנחת עבודה שזה רצון העם ורק סיפוח יהודה שומרון ועזה יציל אותנו מפני הרשע הפלשתיני. ישראל הכריזה על סיפוח ובאותו הרגע המדינה היא מהים ועד הירדן כשמחצית מתושביה יהודים ומחצית מתושביה פלשתינים. אבל העיקר שמדינת ישראל התרחבה ומותר להתנחל איפה שרוצים. משמעות הדבר שישראל הופכת להיות מדינה עם תושבים שאין להם זכויות אזרח, או לחלופין מדינה לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. מדינה שהיא בית ליהודים ולפלשתינים. הניתוח הזה כמובן פשטני ונעשה רק כדי להדגים למה כדאי ליהודים למצוא הסדר כמה שיותר מהר עם הפלשתינים. ונקודה נוספת לכל מי שחושב שהסכמי שלום שדילגו על שכנינו יעבדו לאורך זמן, טעות. מדינה פלשתינית היא עובדה קיימת שאומות העולם הסכימו לה והם מתירים את הקמתה. לנו כישראלים אין אלא לקבל זאת כעובדה ולהתחיל לבנות כאן שכנות טובה. זה יקח זמן כי יש דם רע משני עברי הגבול. ומה עושים עם גן ההתיישבות וההתנחלות בשטחים של המדינה הפלשתינית? בעיה מורכבת שכן יש ביננו לא מעט כאלה. נצטרך למצוא נוסחה מוסכמת שאלה שרוצים לגור שם, יוכלו לעשות זאת ללא חשש והם יהיו יהודים במדינה הפלשתינית בדיוק כמו שבישראל יש ערבים תושבי ישראל שמשתלבים בחיי המדינה. אבל לצד התהליך המורכב הזה חייבים להביט פנימה לחברה הישראלית שמוצפת במסעות תעמולה מתנגשים, אפשר לכנס את כולם תחת המעטה של ליברליות מול שמרנות. ייתכן שחלק מהפתרון יכול להיות מבנה מפלגתי חדש דו-ראשי. במקום ערב רב של מפלגות שסוחטות זו את זו, להסתפק בהקמת שתי מפלגות: מפלגה ליברלית ומפלגה שמרנית. נראה שאזרחי ישראל יכולים להסתדר במבנה הזה. איך זה יעבוד, על כך אכתוב מאמר נפרד. עקרון אחד חשוב נוסף שחייב לדעתי להוביל את ישראל מכאן ואילך הוא הפרדת דת ומדינה. עקרון שישחרר את המחויבות לזרם אחד ויאפשר חופש פולחן לכלל הדתות והזרמים. מאמר קצר על החלום ושברו, החלום המשיחי וההתפכחות הנחוצה לנו.