X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
משה חן בעת הכתרתו כיקיר חיב [צילום: תפארת חקק]
משה חן סמל של מורשת
בצער רב נתבשרנו על מותו של משה חן, סופר ויוצר ואיש רב פעלים תנועת "חיבה" להפצת מורשת ישראל הכתירה את משה חן כ"יקיר חיבה" על פעילותו למען המדינה והעם והנחלת המורשת לדורות חלפו שלוש שנים מאז אותה הכתרה מרהיבה
אלה הם חייך
באירוע ההכתרה ראש העיר ירושלים משה ליאון ואליהו גבאי חבר כנסת בעבר וראש תנועת חיבה ניצבו בראש המברכים. ניצן חן, בנו של חתן השמחה, הנחה אז את האירוע. באותו טקס ברכנו אותו וסיפרנו את שבחו בפניו. הטקס שנערך ב-4 באוגוסט 2021 יישאר כיום מפואר בתולדות תנועת חיבה. עתה עם לכתו באנו לספר את קורות חייו ופועלו – כפורשים לפניו מגילה – אלה הם חייךָ.

משה חן ידע לסַמל בחייו/ את כל מה שיפה ונשגב/ משה היקר ביטא כאיש לבבי/ את כל מה שיפה וחיובי/ וכל מי שנחשף ברבים למעשיו ולאישיותו הכובשת/ הבין את דרכו - משה האיש הקדיש את כל חייו למען המורשת.
הכתיבה שלו, הפעילות הציבורית שלו - זו מורשת, הַנְחָלה לדורות/ כי זו הייתה בקשתו - להדליק עוד אורות/ הכל בצִנעה, והכול בענווה/ מה לא עשה משה בחייו למען מורשת אהובה?
אכן אלה מעשיו, ומוּלם כל העם נפעם/ משה חן הוכיח תמיד - שהוא נאמן לְסיפור המשפחה, למורשת העם/ נאמן תמיד ליהדותו ולַכּבוד של כל אדם.
מי שקורא, למשל, את שיחותיו על פרשת השבוע/ נקשר למסורת, חש שמשה חן ביקש אותו גלגל קדום וידוע, ביקש ברוחו שאור הישן תמיד נועַ ינוּע/ משה חן הביט בכּתבים העתיקים/ ובהם ידע למצוא לקחים מזוקקים/ לימינו שלנו, לדור העתיד/ כי אכן בעיניו זה כוחה של מורשת אמיתית.
אצלו המושג 'חביב אדם שנברא בצלם אלוהים' / לא היה סיסמה ריקה, כי אם תורת חיים./ לאורך כל עבודתו ב'קול ישראל' - הוא היה הקול של כולם/ ידע לחבּר בין העם לבין מורשת רבה כַּים/ פניו המאירות היטיבו לגלות שיש לו מטרה -/ יותר מורשת, יותר אורה.../ מי שהכיר אותו, חש מיד: משה ניחן באהבת אדם, איש של חסד/ למען מטרות נעלות נרתם כל חייו לפעילות טהורה ותוססת.
המוטו שלו היה תמיד - לבנות גשרים ולא חומות/ תמיד לתווך בין העולמות./ ואכן רואים זאת בחזונו ובמעשים/ המורשת שהותיר היא נפלאות ונסים: משה חן גישר בין דת לחול, בין בנים לאבות/ שהרי זו הייתה מטרתו - לקרב לבבות/ הכל נפרש בכתביו ובמעשיו בפנים מאירות, בדרך נעימה/ ובלשון הקסמים שלו הזכָּה, התמה/ חשנו עד כמה היטיב לקרב את המסורת אל הנאורות והקִדמה/ יצירתו ידעה לחבר בין העבר ובין שנות האלפיים/ ויותר מכול חשבנו כמה היה מחובר לעיר ירושלים.
משה חן נולד למשפחת המקובלים חַבָּה/ וכל משפחתו הרעיפה עליו הרבה אהבה/ האב ושני אֶחיו הצדיקים היו ידועים בצניעותם/ דיבורם היה נועם, לבּם היה תם/ האב ואֶחיו עלו ארצה מבגדד/ לבם נכסף לציון, ומשם לבם נדד/ הם נטשו את ארץ הנהריים/ האמינו תמיד שיום יבוא ויגיעו לירושלים./ בתום מסע ארוך, מסע תְלאות/ הם הגיעו לארץ הקדושה לְתוֹר הַפְּלאות./ נדדו מעירק לסוריה, ומשם לארץ ישראל/ נחלצו מכל הסכנות - ברכו על בואם לארץ, בחסד האל.
לאחר שנקלטו בקהילת ירושלים הקדושה/ ידעו כל איש בתורו, לתת לקהילה דרשה/ לימדו את הקהל הצמא למורשה/ פיוט ומדרשים ודברים על ה'פרשה'./ דברי תורתם היו מאירים כפנינים/ והם עשו מעשיהם בנדיבות ובמאור פנים.
משה חן לָמד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה/ תורה צרופה ומזוקקת, כדבש מתוקה/ מפי מורים הידועים להלל/ זכה להיבחן על-ידי הרב אייזיק הרצוג והרב עוזיאל/ משה קיבל הכל באהבה/- ותמיד ידע להכיר טובה/ שבחים הרעיף על הרב עדֶס, מייסד הישיבה/ וזכה מן הרב לברכה שיהיה לאלפֵי רבבה.
כל מעשיו וזיכרונותיו על הישיבה היו לו אש תמיד/ בדרכו הזכה ידע להאיר את דרך תלמידי 'פורת יוסף' באותם ימים/ דרך הייתה להם, הם לא נסחפו להגנה והפלמ"ח/ אלא דווקא לז'בוטינסקי, מייסד הצ"ח/ קרי: הרביזיוניסטים, האצ"ל-ארגון צבאי לאומי/ וכך נהג גם משה חן, שהתנדב ואמר - אעשה למען עַמי/ ב-1948 הוא הצטרף לשורות הצבא ויצא עם חייליו והמחלקה/ להילחם על שחרור העיר העתיקה. / הוא נפצע בקרב, וראה בזה שליחות/ אך בתום הקרבות היה נכה לצמיתות (24%).

ימי קול ישראל
משה חן בעת הכתרתו ליקיר חיבה - משמאלו בתו, מימין הבן ניצן חן ואחיו [צילום: תפארת חקק]
סיפור חייו נשזר בענווה ובפלא - ממש 'חיים שכאלה'
▪  ▪  ▪

בשוך הקרבות התקבל לעבודה ב'קול ישראל' כשַדר/ ובכל יום ביקש עוד חידוש ועוד אתגר/משה ערך והפיק אלפי תוכניות במלל ובצליל/ הגיש תוכניות תפארת, והישגיו נראו בעליל / בדברי הימים כל מעשיו הפכו לאגדות/ כמה הפליא להגיש תוכניות פולקלור ומסורת עדוֹת/ משה חן כתב תסכיתים לילדים ובני נוער/ עשה מלאכתו בחן ובטוהר/ אֵלו היה ימים תמימים שלפני עידן ה- טִי וִי והמסך/ הכל היה בהקרבה ומסירות למען היעד המבורך/ תחילה שידרו מן הדואר המרכזי, בתנאים של מבוקָה/ ואחר כך באולפנים מסודרים ברחוב הלני המלכה./ הכל עשה בחן, בשפה מרגשת/ שילב תמיד ידע ומורשת/ עשה הכל בלב אוהב/ בשפה שווה לכל נפש ולכל לב./ בכל מעשיו כיוון לַטוב ביותר, והכי גבוה/ כוונותיו היו טובות, וקֵרבו גם בני נוער./ צנוע וענו בכל מעשיו, עושה הכל באֵלם/ ברוח הפסוק "חביב אדם שנברא בצלם"/ ללא הבדל דת או עדה/ ועל זה אמרו תמיד: אין זו אגדה.
לצד התוכניות "קבלת שבת" ו"מלווה מלכה"/ הוא החל בתוכנית "אזמר בשבחין" שחוללה מהפכה/ מדובר היה בתיעוד ובהקלטות/ של מסורות בעל פה, של תיעוד עדוֹת/ פרקי חזנות ממערב ומזרח/ זו הייתה פריצת דרך, לא היה לזה אח./ לא היו אז עדיין בארכיון/ פיוטים כאלה ושירי זֶמר/ מסורת עָבר שאין לה גֶמר./ הוא יזם אז וגם שיבץ/ "מי ומה מאחורי התשבץ"/ זו הייתה תוכנית תשבצים וחידונים/ ובאו אל המערכה המתחרים והעוֹנים:/ על הפרק היו מועדי ישראל וחגיו/תולדות ירושלים ומורשת הקרב/ מורשת השמות של כיכרות ורחובות/ פכים קטנים על גיבורי עבר ואבות.
כִּתבי החידה, שהוצגו בתוכנית, יצרו המון משוב/ מכתבי מאזינים זרמו יום יום, לאלפים ולרוב/ מאזינות ומאזינים אמרו תודה/ ביקשו הרחבה ומדרשי אגדה/ ביקשו להעמיק בסיפורי העבר/ נפשם איוותה יותר מורשת, נהרות מִשֶכּבר./ הכל נָתן להם משה בסבלנות/ וכמובן בקירוב לבבות וגם סובלנות.
הפרסים ואותות ההוקרה היו עדות לדרכו המאירה: משה חן זכה, על כן, לפרס "זיו" לעיתונות חיובית/ והנמקת הפרס שופעת שבחים, חמה ולבבית./ הוא זכה לתהילה על תוכניות מוסיקליות שיזם וניהל/ אך גם על ניהול התקליטייה והסרטייה של 'קול ישראל'.

פעילות ציבורית
בעיני רבים נותר האיש משה, כאיש של אהבה וחן, שפע של אורות
▪  ▪  ▪

מֵעבר לעבודה המחייבת בשידור ובתוכניות/ משה חן קיים פעילות מסועפת של התנדבות רוויית חוויות: / היה חבר המועצה הציבורית של "מכון רננות"/ לחקור ולהפיץ מוזיקה של העדות השונות/ היה שותף להקמת תנועת "חיבה"/ הפצת מורשת ישראל מתוך קירוב לבבות ואהבה/ הוא ארגן אז שבתות וימי עיון מיוחדים/ הפקת ספרונים וקלטות של שירים ופיוטים./ התמסר במיוחד למורשת הפיוט של יהודי בבל/ ואף תרם מעטו ומכישרונו לחבּר פיוטים בחסד אל./ היוזמות המשותפות עם יו"ר חיבה, אלי גבאי / קצרו תשואות חיוביות וקריאת 'כה לחי'!!
עם צאתו לגמלאות ב-1997 הקים 'כולל' לגמלאים בבית כנסת 'קהילת יעקב'/ שימש שם רכז ומרצה וגם יו"ר ועד שנותן מיֵינוֹ הטוב/ שימש בתפקיד למעלה מעשר שנים/ יקרה לכולם תורתו ודבריו פנינים.
משה חן חיבר עשרה ספרים של יהדות ומורשת/ ספריו זכו להסכמות גדולֵי תורה בשפה מרגשת./ הספר הנפוץ מכולם הוא הספר "מפּי אבי"- קובץ סיפורים/ ספר של מוסר השכל ודברים מאירים/ כל סיפור נופת צופים מתוק/ הספר הופץ כשהוא מתורגם לאנגלית לקהילה החַלבּית בניו-יורק./ במורשתו תמצאו ספרים שגילו את אורו/ כך הספר האהוב "הפתגם ומקורו",/ ולמופת ואות קראנו בספרו "זאת ועוד"/ וגם הסדרה "אמרי חן" (שיחות לפרשה) אהובה מאוד./ זכרנו ולא נשכח את הספר הידוע /"פסוקו של שבוע"/ שהפך ספר יסודי / בכל משפחה, בכל בית יהודי.
משה חן הלך לעולמו בשֵׂיבה טובה - ולנו הותיר מורשת כצוואה כתובה. בעיני רבים נותר האיש משה, כאיש של אהבה וחן, שפע של אורות - ואת הדרך הטובה הזו ננצור לדורות.

עיטור ההוקרה כיקיר חיבה למשה חן [צילום: תפארת חקק]
תאריך:  15/07/2024   |   עודכן:  15/07/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יזהר שי
הלוואי שיש עולם הבא ובו תצעד הנשמה החלאתית שלו בין שורות של 1,600 נשמותיהם של קורבנות המלחמה הארורה הזו והם ירקו עליו ויצליפו בו כל אחת בתורה
יורם אטינגר
מחמ"ד לוחצת לקיים סיבוב נוסף של מו"מ עם חיזבאללה וחמאס, למרות שכל הסבבים הקודמים תרמו להפיכת ארגונים אלו למדינות טרור המבוצרות והמתוחכמות בעולם, וסללו את הדרך ל-7 באוקטובר
גדי חיטמן
יש לחסל כל אויב. דף וכמוהו כל מחבלי חמאס, וסינוואר בראשם, הם אויבים ודינם מוות, אבל תזכרו באותה נשימת שמחה על מותו של מחבל ארור, שהגלגל מתהפך ומהר
דרור גרין
יש משהו מסקרן ודוחה כאחד בשיריו של אבות ישורון    לעיתים הוא משלב מילים מן היידיש ומן הערבית ויוצר בליל מוזר המערבל את דעתו של הקורא    כשאני קורא בשיריו נדמה לי לעתים ששיבושי העברית המכוונים שלו הם זעקתו של ילד נטוש לתשומת-לב, לאהבה
דן מרגלית
צה"ל חיסל (כנראה) את מוחמד דף, הצלחה ניכרת, אך לנתניהו אין משפט חיבה ותודה לומר ללוחמים, לעושים במלאכה כמפקדי צה"ל וראשי השב"כ
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il