ישנם שלושה סימני זיהוי כדי לדעת האם האדם העומד לפניך הינו מזרע ישראל, "ג' מתנות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל: רחמנין, ביישנין וגומלי חסדים." נדמה כי בשנים האחרונות קוד הזיהוי של ביישנין קיבל גט כריתות מחלק מהחברה הישראלית. היום כבר אפשר לומר כי הבושה פסה מן העולם בכלל ובקרב חלק מהעם היושב בציון בפרט. הבושה מתה. הייתי בהלוויה שלה, שמעתי את מספידה ואף נעצבתי מאוד בעת סתימת הגולל.
הרמייה, הכזב, הציניות, הסרקזם, עזות המצח, החוצפה, היכולת להפוך אור לחושך, טמא לטהור, אמת לשקר, טרף לכשר, עקום לישר, לבן לשחור הייתה לשגרה נוראה בקרב קהילות וחברות שונות, הו, האומרים לרע טוב ולטוב רע. ליקוי המאורות מאפשר למציאות מדומה, לאסופת כזבים, להתקבע כאמת צרופה שניתנה מהר סיני, ללא שסומק קל יכסה את פני הכזבנים, ללא שרטט קל יתיישב על השפה העליונה, ללא שבמצח ייווצרו קמטי מבוכה. הבושה הלכה לאיבוד. קפצה ראש לבריכה ריקה.
קוד הזיהוי של העם היהודי, גמילות חסדים, רחמנות וחמלה, קודים העומדים שרירים וקיימים, ברם, קוד הביישנות התאדה, נגוז, נעלם. הבושה אבדה, ההיסטוריה משוכתבת, האמת נעדרת, אין עוד בושה לטהר את השרץ, אין עוד בושה לנטוש את המולדת, אין עוד בושה להיות ישראלי על תנאי, אין עוד בושה באכיפה בררנית, אין עוד בושה בביטול החלטת רוב העם, אין עוד בושה בהסתה פרועה, אין עוד בושה להבאיש את ריחה של מדינת ישראל בקרב אומות העולם.
אין עוד בושה למסור אחים יהודים, אין עוד בושה לתבוע חרם על אחים יהודים בהתיישבות, אין עוד בושה להעליל עלילות דם, אין עוד בושה להשוות את חיילי צה"ל לגרועים שבבני האדם, אין עוד בושה להיות פורע חוק, עבריין אלים, מפר סדר, אין עוד בושה ביצירת שני עמים יהודים במדינה אחת, אין עוד בושה לחלל את הקודש, אין עוד בושה לרמוס את הפולחן הדתי, אין עוד בושה.
לו רק יכולנו להשיב את הבושה למקומה הראוי, לא רק יכולנו לנהוג כבוד אלה באלה, לו רק יכולנו לחזור למציאות בה הבושה תכסה את פנינו, הבושה תגרום לנו להזיע, לרטוט, להתכווץ, להזדעזע. לו רק יכולנו לחזור אל שלושת קודי הזיהוי היהודי ובהם, עם של ביישנים, המציאות הייתה נראית אחרת לחלוטין.
השבת הבושה למקומה הראוי היא משימה משמעותית כחלק מתהליך הריפוי והשיקום של הריסות החברה הישראלית. השבת הבושה למקומה הראוי, היא צו חירום, התחלה של תהליך שיבה אל עצמנו, של התבוננות פנימה, החזרת המילה בושה ללקסיקון השפה העברית, לשיח החיים היהודים.
עם השבת המילה בושה לשיח חובה יהיה להתבייש להיות נפולת של נמושות, להתבייש להיות סרבן, להתבייש להיות מסית, להתבייש להיות מוסר יהודים, להתבייש להיות שונא מתיישבים, להתבייש להיות שונא חרדים, להתבייש להיות שונא מיעוטים, להתבייש לבכות דרך העיניים של האחרים. כשתשוב הבושה למקומה הראוי יחל תהליך החלמה אמיתי של החברה הישראלית, אלה הם בני העם היהודי, ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. עכשיו העת להציב את הרגל השבורה, הבושה, במקומה הראוי.