אלו ימים בהם שר ההיסטוריה מתעד כל יום, כל שעה, כל רגע. ימים הנכתבים בדם, בשכול, באלמנות, ביתמות, בתוגה ובצער. ימים בהם נכתבים דפי הגבורה בספר התקומה של העם היהודי. פרקים של עוז רוח, של אומץ והקרבה, של הרוח היהודית-ישראלית המניעה את תחיית העם השב לארצו וכל רודפיו מבקשים להשיגו.
מאז טבח שבת שמחת תורה נכנסו לחיינו חוסר האונים, חוסר הוודאות, הייאוש ותחושת אימה ופחד, חרדה ודאגה, טלטלה עזה המאיימת לנפץ את ספינת חיינו הבטוחה אל סלעי הבזלת.
ולא היא, בו ביום המר והנמהר, בעודנו מתחילים את תהליך עיבוד האבל הלאומי לאחר האלם הראשוני, התרומם העם היהודי בארץ ובעולם, ניער את אבק הייאוש והפחד, הזדקף באחת, עטה עליו בגדי מלכות ומלחמה, ויצא להשיב מלחמה שערה, להשיב את כבוד ישראל בעולם.
הם התייצבו מכל קצוות המדינה, מכל מקום בעולם, צעירים, צעירות, מילואימניקים, מתנדבים, כולם באו לעזרת ישראל מיד צר, דתיים וחילוניים, קיבוצניקים ומושבניקים, עולים חדשים וילידי הארץ, שמאלנים וימנים, תלמידי ישיבות ומכינות קדם צבאיות, קשישים חדורי תחושת שליחות, אומה של אריות שאגה בקול ויצאה להכריע את מבקשי רעתנו החולמים להשמידנו.
מחיר המלחמה נורא ואיום, קשה מנשוא, מחיר שאי אפשר לאמוד ולכמת, מחיר הכרעת אנשי התועבה, השבת החטופים, מחיר הדם ואש ותימרות העשן. יפי הבלורית והטוהר, דור הניצחון, מסר את נפשו ממש למען מטרות המלחמה. עזה נכבשה. עכשיו הזמן לחולמים לא לרופסים, למנצחים לא למפסידים, לנלחמים עד לניצחון לא למניפי דגל התבוסה. עכשיו הזמן לחולמים, החולמים על נוכחות יהודית בעזה כדי שלעולם לא יתרחש שוב טבח שבת שמחת תורה, נוכחות יהודית שתעביר מסר ברור וחד - יש מחיר כואב למבקשי נפשינו, עורפי ראשי ילדינו, שורפי תינוקות ואונסי נשים וגברים.
אלו החולמים והמבקשים להגשים, אלו אותם "משיחיים הזויים" שפוליטיקאים ואלופי הכישלון והתבוסה, גנרלים שהקונספציה כתובה על שמם בזים להם, לועגים להם גם כשהם שבים לביתם בארונות עטופי דגל ישראל. אותם גיבורי ישראל, "ההזויים והמשיחיים", המגינים על מדינת ישראל, על כל יושבי מדינת ישראל, גם על אלה הבזים להם הלועגים להם, המחרימים אותם, המסרבים לראות בהם אזרחים שווי זכויות.
החולמים, המגשימים המשיחיים הם הם הדבר הבא של מדינת ישראל, הם דור הניצחון, הם דור התקווה לתקומה ולאתחול מחדש של מדינת ישראל הגאה הזקופה המנצחת, הם החוזרים לדבר יהודית עילית. המשיחיים ההזויים הם שהקימו את המדינה, הם ששחו נגד הזרם, הם שאטמו אוזניים משמוע את המחלישים, המייאשים, התבוסתנים, המשיחים ההזויים. הם התקווה לתקומת העם המתחדשת.
אל מול המשיחים ההזויים יש את המופקרים שנותרו הרחק הרחק מטבח שבת שמחת תורה ומאמינים כי מי שיגן על מדינת ישראל הם לא אחרים מאשר הפלשתינים, לא יאומן.
יפים דבריו של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון, "אני יהודי תחילה ורק אחר כך ישראלי, כי המדינה לפי הכרתי נוצרה למען העם היהודי כולו ובזכותו, הדבר שקיים את העם היהודי בכל הדורות והביא ליצירת המדינה, היה החזון המשיחי של נביאי ישראל, חזון גאולה יהודית, מדינת ישראל היא עכשיו מכשיר הגשמה של חזון משיחי זה."