מכובדי נשיא מדינת ישראל מר יצחק הרצוג,
זו היא השעה שלך. שעת חירום שהיא גם שעת כושר, אחרונה בהחלט. זו השעה שבה אמורה להיות מזוקקת תמצית המשמעות, התכלית והייעוד של מוסד הנשיאות. להיות הקול המצפוני, המוסרי, הערכי והאנושי המייצג את קולם של כלל אזרחי ישראל.
זו השעה שבה עליך להתייצב ולקרוא בקול צלול, ברור ורם, ככל שמיתרי קולך מאפשרים - לא רק לקרוא לראש ממשלת ישראל לחתום על עסקה לשחרור חטופים במתווה שהוסכם עליו אלא לדרוש ממנו לעשות זאת.
אבל שעת הכושר הזו התלויה על בלימה, על כרעי תרנגולת, תחלוף, ועימה תחלוף גם שארית התקווה. ורע ונורא ומר יהיה כאן, כשהכל תקוע ושיני החלב של הייאוש הוחלפו במתלעות.
צא להמונים, כבוד הנשיא. דבר אלינו את הדיבור שאתה חייב לנו, את הדיבור הנדרש והמצופה ממך, האזרח מספר אחת של הדמוקרטיה הישראלית המתמוססת, המתרסקת, המתרחקת. פתח פיך ויאירו דבריך, כך אמרנו, הילדים, כאשר ציפינו למוצא פיו של מי מאיתנו.
השעה הרת הגורל שמתקרבת להיות שעה הרת אסון מחייבת דיבור של מי שעליו נאמר ש"אין לו שערות בפה". זו השעה שבה עליך להפציר בראש הממשלה ולדרוש - כן, לדרוש ממנו - מותר לך, זו זכותך, זו חובתך, לא לשחק עוד בגורל שארית החטופים החיים, אשר כל יום שעובר, כל שעה, כל דקה, ממעט את מספרם. מי יודע כמה מהם נותרו עדיין חיים.
בתוך תוכו ראש הממשלה לא יכול שלא להבין את חומרת המצב ואת זדוניותו של הזמן העובר ללא פתרון. בתוך תוכו הוא מבין היטב את משמעות היות החטופים אחד-עשר חודשים (בקרוב) בשבי, בתנאים לא אנושיים, בלתי נסבלים, בלתי אפשריים.
אבל בין אם הוא מבין ובכל זאת לא עושה דבר ובין אם אינו מבין (קשה להאמין, אבל אין לשלול את היתכנות אי-הבנתו) יש להוקיעו בראש חוצות על הימנעותו מחתימה על עסקה. מסירובו לחתום עליה. מייחוס חוסר הנכונות לחתום בשיקולי ביטחון, וזאת אף שהגורמים הבכירים ביותר בצבא אומרים לו שהצבא יידע להתמודד עם כל מצב שייווצר, לרבות מנסיגה מהרצועה לפרק זמן, שבו תוכל - אולי - להתממש העסקה על שלביה השונים.
זו לא שעת החסד שלך, אדוני הנשיא. זו שעת החובה. החובה הנובעת ונגזרת מהתפקיד הייצוגי שלך. אולי אין לך אחריות אבל יש לך סמכות - ודאי מוסרית - להגיד את מה שאסור יותר לשתוק אותו.
המשך סירובו של ראש הממשלה לחתום על עסקה שהוא הסכים לפרטיה, אבל בחר להערים קושי בהוספת התניות שונות לביצועה הוא מעילה בתפקידו. אין דרך רכה יותר לניסוח המשמעות של הסיבות לכאורה שבעטיין הוא מסרב לחתום על העסקה.
זו היא שעתך הקשה, מר הרצוג. אבל בשעה הקשה הזאת, אתה האיש שרבים משוועים לקולו, לדברו. אתה לא יכול להמשיך בדברי מעדנות חלקלקות על אחדות או בנזיפות קלות, נידפות ברוח, בגינויים רפים, כאשר יש בתוכנו פורעי חוק ומחוללי פרעות בפלשתינים.
זה מכבר הזדהמנו. זה מכבר התבהמנו.
אתה לא מי שעליו מופקדת מלאכת ניקוי האורוות. אתה לא האיש שממנו מצופה להתחיל את תיקון המידות שהושחתו במקומותינו. אבל אתה האיש להתייצב מול אזרחי ישראל ולעיניהם ובאוזניהם להשמיע את הדרישה המפורשת מראש ממשלת ישראל - חתום על עסקה. כאן ועכשיו. כי רעה ומרה תהיה אחריתנו בהעדר חתימה עליה. עכשיו היא השעה שלך, שעת הנשיא.