הציבור יכול להרשות לעצמו מה שלמקבלי החלטות אסור לעשות, או לפחות מוטב שלא יעשו. הציבור יכול לומר דבר והיפוכו - בעצם, גם מקבלי החלטות יכולים. מה שהם לא יכולים, לפחות אם הם רוצים להצליח בתפקידם, זה לעשות דבר והיפוכו. לומר ההפך מותר - לעשות ההפך לא מומלץ, גם אם הציבור ממליץ לעשות ההפך.
וכל זה הקדמה קצת מעורפלת לעיון בנתונים. אם זה לא היה כל כך כואב, זה היה כמעט מצחיק. הנתונים הם של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מתוך הסקר החודשי. על מה הם מלמדים? על כך שאזרחים יכולים להחזיק בראשם דעות שמתנגשות אלה עם אלה, בלי להרגיש שהן מתנגשות אלה עם אלה. על כך שאזרחים הם לא יועצים טובים למדיניות, כי אינם מחזיקים תמונת מציאות מלאה וקוהרנטית. אפילו לא ביחס לנושאים שעומדים בראש מעיניהם ובראש סדר היום. אפילו לא בנושאים של חיים ומוות.
הנה, ראו את המקבץ הבא:
שאלה: לדעתך, האם מטרות הלחימה בעזה יושגו? החוקרים שואלים את השאלה הזאת מדי חודש בנוסח הזה, והיא דומה במידת מה לשאלה שגם אנחנו שואלים כאן כל חודש, אבל בצורה קצת אחרת: מ-1 עד 5 כמה אתה מאמין שישראל תנצח במלחמה? גם המגמה של התשובות דומה. בנובמבר, כשבעים אחוז מהמשיבים היהודים סברו שישראל תשיג את מטרותיה בעזה. מאז חלה שחיקה, והיום שיעור המשיבים הסבורים שהמטרות יושגו (וכמובן, מותר להניח שלמשיבות ולמשיבים אין בהכרח את אותן מטרות בראש) הוא קצת מעל מחצית. יושגו במלואן: 10%. יושגו במידה די רבה: 43%.
ואם תפרוץ מלחמה בגבול הצפון, האם לדעתך צה"ל ינצח או לא ינצח בה? זו כבר שאלה אחרת. לפני שנשיב עליה כדאי לחשוב. מי חזק יותר, חמאס או חיזבאללה? נדמה שהתשובה ידועה לכולם - חיזבאללה הוא כוח חזק יותר. והיכן יש לישראל כושר תמרון רב יותר, בשטח הקטן והמבודד של עזה, או בלבנון, שיש לה גיבוי אירני, ושהמלחמה איתה תהיה מלחמה בארץ זרה? נדמה שגם כאן התשובה ברורה. בעזה אפשר לעשות יותר מאשר בלבנון. ומי יכול לגרום נזק רב יותר לעורף הישראלי, מה שיאלץ את הממשלה לקצר את המלחמה ולהסתפק גם בפחות מניצחון ברור? חיזרו למלחמת לבנון הראשונה, ואז לשנייה, והתשובה תתברר מאליה. בלבנון לא מנצחים באופן ברור, בלבנון מגיעים להסדר, או מקיזים דם עד שיוצאים.
עכשיו קחו את העובדות הללו - ונניח שאתם מסכימים רק עם חלקן ולא עם כולן, בכל מקרה ברור שהראשונה (חיזבאללה חזק יותר) באמת לא שנויה במחלוקת - ושאלו שוב: האם צה"ל ינצח בגבול הצפון?
ההיגיון הפשוט אומר כך: מכיוון שחיזבאללה יותר חזק, והמלחמה נגדו עדיין לא נפתחה, הסיכוי של ישראל להשיג את מטרותיה בלבנון, אם תפתח במלחמה, יהיה יותר נמוך מהסיכוי שלה להשיג את מטרותיה בעזה. כלומר - אפשר היה לצפות שאם בשאלה על הסיכוי להשיג את מטרות הלחימה בעזה יש בערך מחצית מהמשיבים שמגלים אופטימיות יחסית, בשאלה על ניצחון אפשרי בלבנון שיעור המשוכנעים בניצחון יהיה נמוך יותר, או לכל היותר זהה.
אבל בסקר של המכון למחקרי ביטחון מתחולל פלא. וזו לא בעיה בסקר, זו בעיה בראש שלנו, המשיבים. בסקר מתברר שאמנם רק מחצית מהמשיבים סבורים שישראל תשיג את מטרותיה במלחמה בעזה, אבל - שימו לב - 76% מהמשיבים סבורים שישראל תנצח את חיזבאללה בלבנון. ובמילים אחרות: הרבה יותר ישראלים חושבים שישראל תצליח במלחמה נגד הכוח החזק יותר, שעוד לא ספג הרבה, מאשר שתצליח במלחמה נגד הכוח החלש יותר, שכבר ספג הרבה מאוד.