האם מדובר באסקפיזם, כלומר בריחה מהמציאות, או באסטרטגיה כלכלית מתוכננת לפרטיה, כאילו אין מדובר במדינה הנלחמת על קיומה זה שנה בקירוב, משלמת מחיר דמים כבד מנשוא כולל מאות אלפים שעסקיהם קרסו או מצויים בקשיים ניכרים?
ובכן, דומה שהבנקים המסחריים חיים בלה לה לנד, "דולצ'ה ויטה" שבינה לבין המציאות אין כל קשר. על-פי הנתונים הרוויחו הבנקים במהלך 2023 סכום בלתי נתפס של 18.6 מיליארד שקלים ועוד היד נטויה. וככול שנגיד בנק ישראל התמיד במריו להותיר את שער הריבית גבוה, כך גם העלו הבנקים יותר ויותר את הריבית על האובר דראפט של הלקוחות, זאת מבלי להתחשב כלל במצבם, כולל מאות אלפי לוחמי מילואים שמסכנים את חייהם מדי יום ביומו.
כך גם חוסר ההתחשבות של הבנקים בקבלנים ויזמים שגם כך נתקלים בקשיי נזילות גוברים והולכים, עקב העלאות הריבית שגרמו לייקור מימון פרויקטים בשיעור של מאות אחוזים במהלך השנתיים-שלוש אחרונות (זאת עוד בטרם פרצה המלחמה), שלא לדבר על ייקור החזר המשכנתאות, מה שחשף רבבות רבות של משקי בית לרמות סיכונים ממשיות של חוסר אפשרות לעמוד בהחזר החודשי, קל וחומר בעת של האטה כלכלית ניכרת וגיוס למילואים לפרקי זמן ממושכים במיוחד.
לאחרונה היינו עדים לערלות לב נוספת של הבנקים המסחריים, שעה שמהפקח על הבנקים הורה להם להמיר את כל הכספים של לקוחותיהם המצויים בעובר ושב לפיקדונות המעניקים ריבית. מאחורי ההוראה של המפקח מסתתר סכום בלתי נתפס, כ-400 מיליארד שקלים(!) המוטלים כאבן שאין לה הופכין בפיקדונות עובר ושב (על-מנת לסבר אות האוזן, כשני שלישים מהתקציב השנתי של מדינת ישראל!), הבנקים מספסרים בהם באוות נפשם ואף אחד, לא פקיד, לא מנהל סניף ולא יועץ, אינו ממליץ לבעל החשבון להכניס אותם, א לפחות את חלקם לפיקדונות סגורים עם ריבית.
מדהימה לא פחות העובדה שעל-פי דוח המפקח על הבנקים, סכומים אלה הוכפלו(!) במהלך העשור האחרון 2014-2024, מכ-3.2 אחוזים מכלל הכספים שהיו בידי הציבור לפני עשור לכ-6.4 אחוזים כיום. מה שמדהים לא פחות הינה גם העובדה שבעבר הלקוחות קיבלו ריבית (אמנם נמוכה) על החזקת כספים בעו"ש, ודווקא במהלך העשור האחרון הוחלט על-ידי הבנקים, בהדרגה, לבטל את הריבית לחלוטין ובמקים מסוימים להוריד אותה למינימום.
הסיבה העיקרית לכך שלקוחות מחזיקים יותר ויותר כסף נזיל בפיקדונות עו"ש, הינה ככל הנראה המצב של חוסר ודאות לגבי העתיד לבוא והנטייה הגוברת לא לסגור באופן אוטומטי את כלל הכספים שברשותם. אולם, וזה אולם גדול, וגם אם הבנקים מודעים למגמה זו, האם זה מצדיק, אלף, את הורדת הריבית על פיקדונות העו"ש ובית, הימנעות הבנקים מלהמליץ ללקוחות להמיר כספים משמעותיים אלה, או לפחות את חלקם, נניח לפיקדונות סגורים קצרי מועד?
והאם נוסיף לכך את העובדה שדווקא בעת הזאת של מדבר כלכלי ומלחמה מתמשכת שסופה אינו ידוע, סוגרים הבנקים יותר ויותר סניפים וחוסמים בפועל את השירות האישי הישיר של פקיד-לקוח(!), האם עובדה זו היא מקרית? האם לא יעשו הבנקים טוב אם חלק ממה שהם מכנים "ייעול", ישרת לא רק את המאזנים הרבעוניים שלהם, אלא גם את טובת מיליוני הלקוחות שלהם, בין אם מדובר בלקוחות עסקיים המצויים בקשיים או לקוחות פרטיים? אכן הגיע הזמן לעשות סדר ולהפוך סוף-סוף את "מדינת הבנקים" לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל!