לא רבים האישים אצלנו הזוכים למעין "מופע סגידה". ימים לפני הבחירות בארה"ב, הגיע לשומרון שגריר ארה"ב (לשעבר) דייויד פרידמן. מטרת שהותו בישראל היא קידום ספרו החדש (בעברית) "מדינה יהודית אחת", שכותרתו המשנית: "התקווה האחרונה והטובה ביותר לישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני", בהוצאת סלע-מאיר. לא,
זה לא היה מעמד שגרתי לציון הופעתו של ספר חדש. זה היה מופע סגידה מרשים לכבודו של השגריר לשעבר, המחבר שהוא רפובליקני אדוק. הרי ימים לפני ההצבעה בארה"ב נועדה ההתכנסות בנוכחות שרים למעין מפגן תמיכה וידידות לא רק לשגריר לשעבר פרידמן, אלא במשתמע הפגנת תמיכה גלויה בנצחונו של המועמד הרפובליקני טראמפ.
אכן, לא פחות משישה שרים לא 'הלכו בין הטיפות'. כלומר, השרים לא השילו מעצמם כל סממן של מסווה של תקווה בניצחונו של המועמד דונלד טראמפ. ואנו, הרי כבר היינו מודעים לכך כי ישראל 'תצביע' טראמפ, אם לא בקלפי הרי בתפילה זכה לנצחונו. מופע הסגידה התקיים בישוב "נופים" בשומרון. ובעת שיחות החולין שניהלתי עם כמה מן השרים, וביניהם שר החוץ כ"ץ, הרהרתי הרהור של כפירה: ומה יקרה, מה תהא התגובה של המוזמנים-הבכירים, אם דווקא קאמלה האריס תביס את טראמפ?
האם תתממש המשאלה של הנציגות הבכירה מתוך ממשלת ישראל, שישה שרים כאמור, וטראמפ אכן ייבחר? וכיצד תגיב היריבה קאמלה האריס למשמע תוכנו של האירוע, ובו גם הבעת תמיכה גלויה בהחלת ריבונות ישראל על יהודה ושומרון, כפי משאלתו של השגריר לשעבר פרידמן? הוא עצמו, רפובליקני טהור, בהתייחסותו לספרו החדש, הביע משאלה להתמנות לתפקיד כלשהו בממשל טראמפ אם ינצח.
פרידמן אמר כי יהא מוכן לשוב לישראל לסיבוב נוסף של כהונת שגריר אם טראמפ מקורבו ינצח ואז ימנה אותו לכהונת שגריר נוספת. "יש לקבור את רעיון המדינה הפלשתינית" קרא, המליץ פרידמן ונתקבל בתשואות סוערות. ובכל זאת, היה זה בלתי אפשרי באותה התכנסות ב"נופים" להעלות על הדעת, כאילו במעשה כפירה, כי האריס תנצח את התיקו בהתמודדות ותנצח את טראמפ.
על כן שאלתי את יוסי דגן, המארח, יו"ר המועצה האזורית שומרון, 'ומה יקרה אם האריס תנצח?'. תשובתו לשאלתי כללה רק שתי מלים: 'אוי ואבוי!". ואם נכונה הסברה כי 'ישראל תצביע טראמפ' הרי נוכחותם של שישה שרים, באירוע פוליטי מובהק רק מעניקה גושפנקה בולטת לאמיתות הסברה כי לא רק שישה משרי הממשלה, אנשי 'ליכוד', אלא נתניהו עצמו מיחל, חולם למנצח, טראמפ. אחרת גם מפיו ייפלטו המלים 'אוי ואבוי!'.
במהלך ימי בחירות אלה בארה" נופצה אפוא לחלוטין תדמית מזויפת כאילו ישראל מתיצבת 'מן הצד', ולא נוקטת עמדה כלשהי כלפי תוצאות ההתמודדות. אנו נותרים עם סדרת שאלות, תמיהות, שמציג פרידמן בספרו. למשל:'מיהם למעשה, הפלשתינים?'. או, 'כיצד תוכל מדינת ישראל להוכיח את ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון?'. אנו בודאי שותפים למשאלתו, כפי שרשם לי פרידמן בכתב ידו בעברית בפתח ספרו:"ביחד ננצח". לו יהי.