אמרה ישנה גורסת כי "קשה לנבא - בעיקר את העתיד". על הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-5 בנובמבר מותר להסתכן בניבוי כי העתיד כבר כאן. מדובר באירוע חסר תקדים בהיסטוריה האמריקנית: אם תנצח, קאמלה האריס תהיה הנשיאה האמריקנית הראשונה בעוד דונלד טראמפ יהיה הנשיא הראשון שהתמודד שלוש פעמים (למעט פרנקלין דלנו רוזוולט) והפסיד פעמיים. אולם כמי שמעולם לא הודה בהפסדו הראשון ב-2020 למרות ההפרש הברור, אין להניח כי הוא יקבל הפסד נוסף שמשמעותו סוף הקריירה הפוליטית שלו ופגיעה אנושה באגו האישי הנפוח לעילא. אמריקה עלולה למצוא עצמה אז בפני מציאות הרת גורל שממדיה והשלכותיה מי ישורנו. מאידך-גיסא, אם טראמפ יזכה הוא מבטיח לשנות את פניה של אמריקה כפי שהיא מוכרת לנו ולעולם כולו. הוא לא הסתיר את כוונותיו לאחר שגמר אומר להתמודד שוב מיד לאחר הפסדו לפני ארבע שנים, לבוא חשבון עם כל מי שלדעתו גרמו לכך כי בעיני עצמו הוא מעולם לא ידע הפסד מהו וכל מה שעשה בחייו היו הצלחה צרופה. "טראמפ תמיד צודק", אמר בגוף שלישי. במקרה אחר היו אלה יועצי הסקרים שלדבריו אמרו לו לפני פרוץ מגיפת הקורונה כי אם ג'ורג' וושינגטון יחד עם אברהם לינקולן כסגנו היו חוזרים מן המתים, הם לא היו מסוגלים לנצח אותו. "אני עשיתי עבור האמריקנים השחורים יותר מכל אחד אחר מלבד החריג האפשרי אברהם לינקולן. איש לא היה אפילו קרוב." ולאוזנינו זכורה הצהרתו כי לו היה נשיא מלחמת 7 באוקטובר הייתה נמנעת ו"אם אני לא אנצח ישראל תושמד ואתם צריכים להצביע לי כדי שזה לא יקרה." זו כנראה לא הסיבה שבסקרים חוזרים בישראל כשני שלישים היו בוחרים בטראמפ למרות שקאמלה האריס היא סגנית נשיא שממשלו עמד לצדה של מדינת ישראל בשעותיה הגורליות ביותר במלחמה הנוכחית, בסיוע חסר תקדים שערכו לא יסולא בפז, כולל בימים אלה בעימות הישיר מול אירן. כנראה שהזיכרון המידי לא שקול לזיכרון הרחוק עם טראמפ שהסתלק מהסכם הגרעין עם אירן, שהעביר את השגרירות לירושלים וכונן את הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ. כל אחד יכול להעריך היום את שווי הקופונים המדיניים שגזרנו מהם. לאחר הסתלקותו של ג'ו ביידן הפך דונלד טראמפ למועמד המבוגר ביותר לנשיאות ארה"ב נתון שבסקרים איננו בעל משקל שאמור להכריע. כך גם לא העובדה כי הוא הנשיא הראשון שהועמד לדין פעמיים על-ידי בית הנבחרים (impeachment): בפעם הראשונה זה קרה לאחר שהפר החלטת קונגרס ועיכב סיוע כספי לאוקראינה בשל רצונו לאלץ את הנשיא זלנסקי לספק מידע מפליל על עסקיו של בנו של ג'ו ביידן וכך לפגוע בו בבחירות. בפעם השנייה זה היה בעקבות ייזום ההסתערות על הקונגרס ב-6 בינואר 2021 במהלך לבצע הפיכה שלטונית. שתי ההרשעות הובאו כמתחייב להכרעת הסנאט שם לא נמצא הרוב הדרוש להרשעתו. כנראה שחלקם חשבו או קיוו כי עם הפסדו בבחירות הוא יעלם מהזירה הציבורית כפי שקרה עם כל הנשיאים שקדמו לו. אבל הם טעו בגדול. טראמפ מינף את השקר הגדול של גניבת הבחירות כדי להשתלט על הממסד הרפובליקאי והפך את המפלגה לתנועה לאומנית שמצעה מבטיח לאמריקה עתיד שלא הכירה. "פרויקט 2025" הוא בין המסמכים המרכזיים המציג, בין היתר, ארגון מחדש של משרדי ממשלה, סגירת מוסדות ממשלתיים, ביטול חוקים, מאבק ב"אויבים מבפנים" הכוללים פקידי ממשל, עיתונאים הנחשבים עוינים לטראמפ, עדי התביעה במשפטי האימפיצ'מנט שלו. לעומתם, פוטין וקים ג'ונג-און נחשבים כידידים... על-רקע זה הושמעו חששות כבדים בציבור המזהירים מפני בחירתו החוזרת. בעיקר בולטים קולותיהם של מי שפעלו לצידו בכהונתו הראשונה. "מעולם לא היה מישהו מסוכן לארץ זו יותר מדונלד טראמפ", צוטט הגנרל מרק מיליי, רמטכ"ל המטות המשולבים שטראמפ מינה. הוא הגדיר אותו כפשיסט גמור. הביקורת הקשה הביאה עמה לאיומים על חייו ואילצה אותו למגן היטב את ביתו הפרטי. מיליי הביע חשש כי הוא עלול להיקרא ללבוש מדים כדי לעמוד למשפט צבאי בגלל חוסר נאמנות, שזה במילים אחרות, בגידה. כן, מדובר ברמטכ"ל ששירת את אמריקה עד לפני למעלה משנה. גנרל אחר, ג'ון קלי, שהיה ראש הסגל של טראמפ, סיפר כי שמע ממנו ש"היטלר עשה גם כמה דברים טובים" ועל הערצתו לגנרלים של היטלר שהפגינו נאמנות כלפיו, ברמזו מה הייתה ציפייתו מהגנרלים בצבאו. זו מערכת הבחירות הראשונה בה הפשיזם בכלל והצורר הנאצי בפרט עלו על סדר היום לא כאזכור היסטורי אלא כהקשר ישיר למי שהיה ושואף שוב להיבחר כנשיא.

עקיפת המשוכות המשפטיות

מאז הפסדו בבחירות הואשם טראמפ בשורה של משפטים בהם הניסיון לא להכיר בתוצאות הבחירות, גניבת מסמכים מהבית הלבן, תרמית בעסקיו ועבירות מיניות. למעט בנושא סטורמי דניאלס בה הורשע על-ידי חבר מושבעים אבל לא נגזר דינו, כל היתר הושהו בתקופת הבחירות. גם נושא המשפטים לא מצא ביטוי הולם בסקרים האין סופיים. יש להניח כי המשוכה המשפטית לא השפיעה על מערכת הבחירות בשל רוח גבית חזקה של בית המשפט העליון בוושינגטון, אשר קבע הלכות חדשות התואמות את מידותיו. זהו הדיבידנד הגדול שמקבל נשיא אמריקני כאשר הוא מצליח למנות את השופטים לפי בחירתו. בין תשעה השופטים, שישה הם שמרנים כולל שלושה שנבחרו על-ידי טראמפ. לפי תיקון בחוקה האמריקנית מי שהיה מעורב בנסיון מרידה או התקוממות לא יכול להחזיק במשרה ציבורית. בית המשפט קבע לא רק כי אכיפת הסעיף הזה נתונה בידי הקונגרס אלא שהשופטים נמנעו להכריע כי ההתקפה על הקונגרס ב-6 בינואר הייתה התקוממות ולכן לא ניתן לקבוע כי טראמפ מרד נגד הקונגרס. בהחלטה השנייה היותר משמעותית קבעו ששת השופטים השמרניים כי נשיא לשעבר נהנה מחסינות מוחלטת בפני תביעות פליליות במלאו את "חובותיו הרשמיות". בכך נקבעה הלכה מהפכנית המערערת את הבסיס החוקתי כי בארה"ב איש איננו מעל החוק. בעקבות כך נדרש התובע המיוחד בתיק ההסתערות על הקונגרס להכניס תיקונים בכתב האישום. למעשה, בית המשפט העליון העניק לטראמפ במקרה של נצחון יד חופשית ליישם את סמכויותיו הרשמיות ללא כל עכבה, או כפי שהוא עצמו הגדיר זאת, להיות "דיקטטור ביום הראשון לכהונתו". מן הסתם חנינה עצמית תככב בראש העמוד כי לא קשה להעריך כי טראמפ לא רואה מציאות שהוא מפסיד שמשמעותו אובדן החסינות, המשך המשפטים, הרשעות ואפשרות למאסר. לכן, 5 בנובמבר 24 הוא יום מאבק חייו של דונלד טראמפ.