הוא הולך ומבטיח לנו כמו דברי גדולים ממנו. רצוי כי שר האוצר ידייק, למשל, בניבוי מצב המניות בבורסה, אך הוא מתעקש לחזות את הצפוי למעמד המדיני, הריבוני, של תחומי יו"ש. השר בצלאל סמוטריץ' חוזה ברבים כי שנת 2025 תהא שנת הריבונות של ישראל על יהודה ושומרון. קוראי שורות אלה רשאים כמובן לחגוג למשמע הבטחה זו מפי שר האוצר - או לבוז להבטחה זו. רק נזכיר כי גדולים ממנו קדמו לו כאשר הבטיחו, כמוהו, כי יחילו את חוק ישראל על יו"ש.
בראיון העיתונאי הראשון שקיים לאחר המהפך ב-1977, כאשר נבחר לראש הממשלה, אמר לנו מנחם בגין כי יחיל את הריבונות. אולם כאשר הערנו לו כי "שום נושא משרה" בארה"ב לא ינקוט צעד זה פטר אותנו בגין בהערה קצרה זו: "אז נסביר להם!". אנו גורסים כי אמירה או הבטחה להחלת החוק היא נושא חשוב מכדי שיסתכם כהבטחת שוא. לעומת זאת, אנו נתונים תחת הרושם העז שעשתה לנו קריאת ספרו של דוד פרידמן, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל. (הספר יצא לאור בהוצאת 'שבולת').
פרידמן, דיפלומט רפובליקני אדוק, כינה את ספרו: "מדינה יהודית אחת". למרבה המזל, הופעת הספר נעשתה בעיתוי מוצלח: זמן קצר לפני הבחירות, וכך רפובליקני כפרידמן מגיש למקורבו, נשיא רפובליקני, מסמך רעיוני כתוב היטב. דונלד טראמפ, לעומת כל מי שקדמו לו בבית הלבן, הוא הקרוב ביותר להסכים עם תוכנו של ספר-מצע זה.
ספר זה איננו מעין פמפלט רדוד, אלא מצע המכונה על-ידי מחברו: "התקווה האחרונה והטובה ביותר לישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני." ניכר בבירור כי המחבר השקיע מחשבות רבות, כולן מנומקות היטב, כדי לגרום להקמתה של מדינה יהודית אחת. מובן, ישנם בתוכנו הסבורים כי הצעתו זו של פרידמן, אם תמומש, רק תחולל אסון ולא תקדם פתרון לסוגיה הגורלית.
תהא דעתו של קורא אשר תהא, אך אין ספק כי הספר עשיר בנימוקים כבדי משקל כיאה למצע רעיוני ולמסמך רציני. אם יתפנה השר סמוטריץ' מעיון בספר אחר שהוא מחברו, כלומר ספר התקציב, מוטב שיטול לקריאה את ספרו של פרידמן. את היריבים, התומכים ברעיון המנוגד של מסירת שטחים לפלשתינים, מכנה פרידמן: "חלום באספמיה". כינוי מזלזל זה אמור לעודד גירויים למחשבות אצל התומכים בחלוקת א"י, שאולי יצוצו אצלם הירהורי כפירה.
ניתן להפיק לקח משותף לשני המחנות שעושים נפשות, ביחוד לפני בחירות. הספר 'מקפיץ' במיליוני דרגות את איכות השיח הפוליטי בישראל. אומנם הנשיא טראמפ כבר הודיע כי נאמנו, השגריר לשעבר פרידמן, לא יתמנה למשרה כלשהי בממשלו. אבל העוקבים אחר הזירה הפוליטית, בישראל ובארה"ב, מקבלים לעיונם מסמך עתיר חשיבה, למרות שמימושו אינו ישים במהרה בימינו.