ניהול הליך פלילי, במיוחד בתיק מורכב ומתוקשר כמו תיק נתניהו, מטיל חובה ברורה על השופטים: לפעול לצמצום עיכובים ולהבטיח משפט מהיר, הוגן ויעיל. חובה זו נובעת מחוקי היסוד של מדינת ישראל ומהלכות פסוקות של בית המשפט העליון:

• חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (סעיף 2) קובע: "ההליך הפלילי יתנהל ביעילות הראויה ובפרק זמן סביר, תוך שמירה על זכויות הנאשם והאינטרס הציבורי." החוק מדגיש את הצורך למנוע עיכובים ולהבטיח ניהול הולם של המשפט; סעיף 143(ב) מאפשר למחוק סעיפי אישום חלשים שאין בהם די ראיות, ובכך למנוע בזבוז משאבים וזמן ציבורי.

חובת השופטים לפעול לייעול משפט - ואין מדובר רק בהמלצות לתביעה - נקבעה בשורה של הלכות פסוקות:

• 1) פס"ד ארביב נגד מדינת ישראל (1998): "יש להבטיח כי משפט פלילי יתנהל בפרק זמן סביר וביעילות ראויה. התמשכות הליכים פוגעת בזכויות הנאשם, גורמת לו נזק בלתי הפיך, ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט."
  2) פס"ד גבאי נגד מדינת ישראל (2006): "כאשר מתברר כי סעיף אישום אינו מבוסס דיו, מחויב בית המשפט לדרוש מהתביעה לבחון את כתב האישום מחדש או למחוק חלקים ממנו."
  3) פס"ד קצב נגד היועץ המשפטי לממשלה (2011): "במיוחד כאשר מדובר באישי ציבור, יש לשאוף לסיום המשפט בפרק זמן סביר על-מנת להגן על תפקודם הציבורי ועל אמון הציבור במערכת המשפט."

התערערות התיק: גילויים חדשים במשפט

במשך המשפט המתנהל כאמור כארבע שנים התגלו גילויים חדשים המטילים ספק בתוקף האישומים המרכזיים, ובעיקר בתיק 4000. הגילויים המרכזיים:

• היעדר מעורבות ישירה של נתניהו: מתוך 315 הפרסומים באתר וואלה שהוצגו כמוטים לטובת נתניהו, התברר כי ב-82 מקרים לפחות לא הייתה לו כל מעורבות או מודעות.

• פרסומים עוינים נגד נתניהו: בניגוד לטענות התביעה, האתר המשיך לפרסם כתבות עוינות כלפי נתניהו ומשפחתו, דבר שמערער את הטענה על "סיקור חיובי מערכתי".

• נזקי קבוצת בזק ובראשם שאול אלוביץ': מהלכים רגולטוריים שקידם נתניהו פגעו ברווחיות קבוצת בזק וגרמו לקריסת חברת יורוקום. אלוביץ', בעל השליטה, איבד את רכושו.

הגילויים מערערים את התשתית הראייתית של תיק 4000, במיוחד באישום השוחד, ומעלים שאלות קשות על נחיצות המשך המשפט במתכונתו הנוכחית.

השופטים במשפט נתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, המליצו לתביעה לנקוט צעדים שיכולים לייעל את ההליך, אך אלו נדחו על-ידי התביעה. המלצות מרכזיות שלא כובדו על-ידי התביעה:

• 1) חזרה מאישום השוחד בתיק 4000: השופטים ציינו כי קיימים "קשיים מהותיים" בהוכחת האישום והמליצו לתביעה לשקול חזרה ממנו.
  2) הליך גישור: השופטים הציעו לגשת להליך גישור בפני שופט מחוזי, שהיה יכול לקצר את המשפט ולחסוך משאבים.
  3) חקירת הדלפות: השופטים דרשו לחקור את ההדלפות מחקירות נתניהו, אך התביעה לא פעלה בנושא זה.

בכירי התביעה פועלים באופן תמוה ביותר הנוגד את האינטרס הציבורי: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה לחזור מאישומים חלשים או לקדם גישור, ובכך נתפסה כמי שמנהלת מאבק אישי על-חשבון הציבור והצדק; פרקליט המדינה עמית איסמן מתעקש על ניהול מלא של המשפט, למרות הגילויים שהחלישו את התיק; התובעת בתיק יהודית תירוש ספגה ביקורת על חוסר מוכנות ועל ניהול לא יעיל של המשפט. למרות כל זאת, האישים הנ"ל ממשיכים לנהל משפט פלילי מתוך מוטיבציה אישית בלתי מרוסנת: להמשך ולנסות ולהרשיע את נתניהו, בכל מחיר, גם בעבירת שוחד.

משמעות המשפט על המדינה והמערכת הפוליטית

נתניהו עומד בראש קואליציה יציבה של 68 חברי כנסת. מאמצי האופוזיציה להחלישו, עלו בתוהו. עם זאת, ברי כי המשפט המחייבו להיערך מבעוד מועד לעדות ולהתייצב שלוש פעמים בשבוע למסירת עדות (שש שעות בכל דיון) עלול להסיח דעתו מניהול מיטבי של האתגרים הביטחוניים והמדיניים הגדולים שישראל ניצבת בפניהם, ובראשם השבת החטופים והמלחמה מול שבע חזיתות, כולל האיום האירני. ברי, כי משמעות משפט ממושך היא: פגיעה בזכויות הנאשם ובאמון הציבור - התמשכות המשפט פוגעת בזכויות נתניהו ומחלישה את אמון הציבור במערכת המשפט; הסחת דעת מהמטרות הלאומיות - במצב של מלחמה ומציאות מדינית מורכבת, המשפט מתארך וגוזל משאבים יקרים מהנהגת המדינה.

המשפט נגד נתניהו הפך לסמל של מאבק בין מערכת המשפט, התביעה והמערכת הפוליטית. חובת השופטים ברורה: לפעול כל הזמן לייעול ההליך המשפטי, למחוק סעיפים חלשים (כמו אישום השוחד בתיק 4000) ולסיים את המשפט בפרק זמן סביר. חובתם של השופטים, בנסיבות שנוצרו, קל וחומר מחמת החלטתם השגויה שדחתה בקשת נתניהו לעכב שמיעת עדותו, להביט קדימה ולשרת את האינטרס הציבורי הרחב יותר: לדחוף קדימה בכל הכוח את התביעה ואת הנאשמים - לגישור, ולפנות את זמנו של ראש הממשלה כדי שיוכל עסוק בדברים החשובים יותר: מו"מ לשחרור החטופים, הבסת אויבינו בשבע החזיתות, סיוע לנפגעים ולמשפחות ההרוגים, שיקום הצפון והדרום, קידום נורמליזציה עם סעודיה, ועוד ועוד.

מערכת משפט יעילה והוגנת היא תנאי לשמירה על שלטון החוק, אמון הציבור ותפקודה של מדינת ישראל בתקופה קריטית זו. על השופטים להפנים את סרבנותה של התביעה - למרות שזו מהודהדת בצהלות שמחה בכלי תקשורת מסוימים - ולעבור משפת המלצות לשפה משפטית ברורה יותר: הנחיות, החלטות. חובה על השופטים לפעול בהתאם לחוק ולהלכות הפסוקות, ולהורות כבר בשלב זה ולאלתר על מחיקת אישום השוחד בתיק 4000.