מבוא
בינה מלאכותית (מערכת בינה מלאכותית) שינתה את פני הכלכלה והמשפט בעשורים האחרונים. השימוש הגובר בכלים מתקדמים מבוססי מערכת בינה מלאכותית בתהליכים מנהליים, כולל בקביעת שומות מס, מעלה שאלות עקרוניות לגבי מהות ההליך החוקי והאם מערכות אוטומטיות מסוגלות לעמוד בדרישות החוק. רשות המיסים, אשר מתמודדת עם כמויות עצומות של נתונים, החלה לשלב מערכות בינה מלאכותית על-מנת לייעל תהליכים. עם זאת, יש לבחון האם שומה שנקבעת על-ידי מערכת מבוססת בינה מלאכותית עומדת בדרישות החוק לקביעה "לפי מיטב השפיטה", כפי שמוגדר בפקודת מס הכנסה ובפסיקה.
מהו המושג "מיטב השפיטה"?
לפי סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודת מס הכנסה, כאשר נישום מגיש דוח, רשאית רשות המיסים לבחון את הדוח ולקבוע את השומה "לפי מיטב השפיטה".
המונח "מיטב השפיטה" פורש בפסיקה כפעולה המחייבת שיקול דעת המבוסס על ניסיון, ידע מקצועי, עובדות זמינות ושיקולים כלכליים ומשפטיים. פסיקות רבות הדגישו את הצורך להפעיל שיקול דעת מאוזן, תוך שקיפות והוגנות, גם כאשר נדרשת הערכה המבוססת על אומדנים.
יתרונות השימוש ב-מערכת בינה מלאכותית בקביעת שומות
מערכות בינה מלאכותית נועדו לנתח כמויות עצומות של נתונים ולהפיק תובנות מבוססות בזמן קצר. בתחום המיסוי, כלים כאלה יכולים לשמש להפקת שומות המבוססות על:
1)
אנליזה מדויקת של נתונים - יכולת לנתח הכנסות, הוצאות ומגמות בענף הרלוונטי, תוך השוואה למקרים דומים.
2)
אובייקטיביות - בינה מלאכותית אינה מושפעת מהטיות אישיות.
3)
מהירות ויעילות - מערכת בינה מלאכותית מאפשרת קבלת החלטות בזמן קצר, במיוחד במקרים סטנדרטיים או חוזרים.
4)
שיפור אחידות - יישום חוקים ופסיקות באופן עקבי על מקרים דומים.
מגבלות מערכות בינה מלאכותית בקביעת שומות
למרות היכולות המרשימות של מערכת בינה מלאכותית, קיימות מגבלות עקרוניות ומעשיות שיש להתייחס אליהן:
1) היעדר גמישות מחשבתית מערכות בינה מלאכותית פועלות לפי אלגוריתמים ומודלים מוגדרים מראש. כאשר מתעוררת שאלה חדשה או נסיבות ייחודיות, ייתכן שהמערכת לא תוכל להתמודד עם המקרה בצורה גמישה ומותאמת.
2) חוסר הבנה של הקשר ערכי ונורמטיבי שומות רבות דורשות שיקול דעת המבוסס על הבנת רוח החוק, מוסריות ותום לב. מערכת בינה מלאכותית מתקשה לכלול שיקולים כאלה בתהליך ההחלטה.
3) בעיות שקיפות תהליכי קבלת החלטות במערכות מערכת בינה מלאכותית מתבססים לעיתים קרובות על מודלים מורכבים הפועלים כ"קופסה שחורה", דבר המקשה על נישומים לערער או להבין את הבסיס להחלטה.
4) תלות באיכות הנתונים מערכת בינה מלאכותית מסתמכת על נתוני קלט מלאים ומדויקים. שגיאה בנתונים עלולה להוביל לשומה שגויה, מבלי שהמערכת תוכל לזהות זאת.
השוואה בין תהליך אנושי לתהליך מבוסס מערכת בינה מלאכותית
תהליך אנושי
מפקח אנושי עובר על הדוחות, שואל שאלות ומבצע ניתוח מורכב המבוסס על ידע מקצועי וניסיון אישי. הוא שוקל נסיבות מיוחדות, משווה לחוק ולפסיקה, ומסיק מסקנות תוך הפעלת שיקול דעת ייחודי למקרה.
תהליך מבוסס מערכת בינה מלאכותית
מערכת בינה מלאכותית סורקת את הנתונים ומנתחת אותם במהירות, מזהה אי-התאמות, ומשווה למקרים דומים או לתקדימים קיימים. עם זאת, היא מוגבלת בהבנה של הקשרים לא מדידים או שיקולים ערכיים מורכבים.
מה הכרחי שיבוצע באופן אנושי?
למרות יתרונות ה-מערכת בינה מלאכותית, ישנם תחומים שבהם שיקול דעת אנושי הוא הכרחי:
1)
פרשנות במקרים מעורפלים - כאשר החוק או הפסיקה סותרים או עמומים, אדם נדרש להכריע בין פרשנויות שונות בהתבסס על שיקול דעת מקצועי וניסיון.
2)
שקלול נסיבות ייחודיות - במקרים שבהם ישנם שיקולים שאינם ניתנים לכימות (לדוגמה, תום לב, כוונה כלכלית וכו').
3)
הפעלת שיקולים ערכיים - הערכת מוסריות הפעולה של הנישום או התחשבות בנסיבות חיים אישיות.
4)
יכולת לתקשר עם הנישום - פקיד אנושי יכול להסביר, לנהל דיאלוג ולהתאים פתרונות, דבר שמערכת מערכת בינה מלאכותית אינה מסוגלת לבצע בצורה מלאה.
שילוב מערכת בינה מלאכותית בתהליך קביעת השומות
במקום להעמיד את ה-מערכת בינה מלאכותית כתחליף מלא למפקח אנושי, הפתרון היעיל ביותר הוא שילוב כוחות:
1)
מערכת בינה מלאכותית כאמצעי עזר - המערכת יכולה לבצע ניתוחים טכניים ולזהות מקרים סטנדרטיים, תוך הפניית המקרים המורכבים יותר למפקחים אנושיים.
2)
פיקוח אנושי - יש להבטיח כי מפקח אנושי יאשר כל שומה שנקבעת על-ידי מערכת בינה מלאכותית, במיוחד במקרים שאינם חד-משמעיים.
3)
חקיקה מתאימה - יש לקבוע מסגרת חוקית שתבהיר את מעמדן של שומות מערכת בינה מלאכותית ותבטיח שקיפות ותהליכי ערעור הוגנים.
מסקנות מהדוח G7/OECD/UNESCO
במסגרת דוח G7/OECD/UNESCO שפורסם בשנת 2024, נבחנו ההזדמנויות והאתגרים בשימוש ב-מערכת בינה מלאכותית במערכות ציבוריות, ובפרט במערכות מיסוי. הדוח מציין:
1)
הזדמנויות:
- מערכת בינה מלאכותית מאפשרת אוטומציה של תהליכים מורכבים, כמו עיבוד דוחות ואיתור חריגות.
- כלים אלו משפרים את יעילות הגבייה והפחתת העלמות מס על-ידי ניתוח נתונים וניבוי סיכונים.
- היכולת לשפר את השקיפות והאחידות במערכת המס.
2)
אתגרים:
- שאלת השקיפות בהחלטות מערכת בינה מלאכותית, שמכונות לעיתים "קופסה שחורה".
- תלות באיכות הנתונים ושמירה על זכויות הנישום.
- הצורך בפיקוח אנושי והבטחת תהליכי ערעור ברורים.
3)
המלצות:
- חקיקה מותאמת שתסדיר את מעמד השומות המבוססות מערכת בינה מלאכותית.
- שילוב פיקוח אנושי במקרים מורכבים או בעלי עמימות.
- הכשרת צוותים מקצועיים להתמודדות עם טכנולוגיות מתקדמות.
יישום המלצות הדוח בישראל
בהתבסס על הדוח, רשות המיסים בישראל יכולה:
1) לפתח מערכות מערכת בינה מלאכותית מותאמות שיבצעו ניתוחים ראשוניים ויפחיתו עומס עבודה על פקידי השומה. לדוגמה, מערכת שתזהה באופן אוטומטי חריגות בדיווחי מע"מ לעסקים מענף מסוים על בסיס נתונים היסטוריים.
2) להגדיר נהלים ברורים לפיקוח אנושי במקרים מורכבים, כגון בדיקת חברות טכנולוגיה בעלות מבנה מורכב שמדווחות על פעילות בינלאומית. פקידי שומה אנושיים יידרשו לבחון מקרים שבהם הדיווחים מורכבים מדי לאלגוריתם.
3) ליצור מסגרת חקיקה מותאמת שתסדיר את השימוש ב-מערכת בינה מלאכותית במיסוי ותבטיח את זכויות הנישומים. לדוגמה, החוק יכול לכלול סעיפים שיחייבו חשיפת תהליך קבלת ההחלטות של ה-מערכת בינה מלאכותית במקרה של השגה מצד הנישום.
4) להשקיע בהכשרת כוח אדם מקצועי לשימוש מושכל בכלים טכנולוגיים. רשות המיסים יכולה לקיים הכשרות מתקדמות לצוותים בבדיקת נתוני מערכת בינה מלאכותית ובזיהוי מקרים שבהם המערכת עשויה להחמיץ גורמים מהותיים.
5) שיפור תהליכי ערעור: לדוגמה, יצירת פורטל מקוון שבו נישומים יכולים לעיין בהחלטות המערכת, להגיש ערעור ולבקש בדיקה אנושית.
מסקנות והמלצות
מערכת בינה מלאכותית היא כלי עוצמתי שיכול לשפר את יעילות רשות המיסים ולהבטיח עקביות רבה יותר בתהליכי קביעת שומות. עם זאת, במקרים מורכבים שבהם נדרשת פרשנות, שיקול דעת ערכי או הבנה של נסיבות ייחודיות, שיקול הדעת האנושי נותר קריטי. השילוב האופטימלי הוא מודל שבו מערכת בינה מלאכותית משמשת ככלי עזר, אך הפיקוח וההכרעות במקרים המורכבים נותרות בידי פקידי השומה האנושיים. מסגרת חוקית ברורה יכולה להבטיח איזון בין היכולות הטכנולוגיות לבין הערכים המשפטיים והאנושיים הדרושים בתהליכים אלה.