ישנם נושאים הנכללים בסדר היום הציבורי שחשיבותם גדולה פי כמה וכמה מן הדיונים האין סופיים על קיומו של תאגיד השידור הציבורי. אנו משתדלים למנות כמה סעיפים, למלא את סדר היום בדיונים או בתכנים. לפעמים, גם במעשים. בראש ובראשונה, אף מובן מאליו, שחרור החטופים. האם נעשו כל ההסדרים, בדרום ובצפון שיאפשרו למפונים לשוב לבתיהם ואלה כבר הוכשרו למגורי משפחות?
האם הנהלת הרכבת יכולה להבטיח כי תנועת הרכבות לא תופרע? ומה בדבר הטיפול בתעופה האזרחית, הבינלאומית, תוך השבת חברות התעופה לנחיתות והמראות מנתב"ג? האם הושקעו כל המאמצים להשיבן למסלולים? וכן, לא ראוי לנקוט במאמצי שכנוע כדי לעצור את הגירתם של רופאים לחו"ל?
כמובן, אלה לטעמנו אך מעט מן המעט מן הסעיפים הראויים לטיפול, להקלת חייהם של אזרחים רבים. הקוראים יכולים למנות עוד ועוד סוגיות הראויות להשבתן למצב פעילות נורמלי, ובמיוחד להשבת הביטחון בתוך ערים. הח"מ, גמלאי של השידור הציבורי, סבור שכמה מן הסוגיות שמנינו למעלה, עדיפות ודחופות יותר לטיפול מאשר העיסוק הפוליטי, האהוב, בטיפול בשידור הציבורי.
ח"כ
דוד ביטן, יו'ר וועדת הכלכלה בכנסת הודיע על ביטול החקיקה שנועדה להפסיק את פעילותו של השידור הציבורי. מי מוכן לערוב לכך שאפילו החלטה כזאת, נחרצת, אך אהובה כאמור על פוליטיקאים ולא כולם, תקויים? המלים שנדפסו משולות לטיפה אחת באוקיאנוס גבה-גלים, המשרת תחבורה ימית דלילה. וזהו גם ובעיקר סדר יום הכולל סעיפים הראויים לטיפול, שלא בקצב הביורוקרטיה המאפיינת את המדינה. גם הם נבחרו ומשרתים, כידוע, בבית המחוקקים ו"התברכו" באופק צר, ומעצבנים את בוחריהם.