אני מבקש לפנות לעיתונאי עמית סגל. כל פעם שאתה מייסר וחובט ברהיטות לשונך המרשימה ובהופעה בטוחה ומסוגננת במרואיין המביע תמיכה בהסכם, שיש בו מחיר גבוה תמורת עבור מתן אור אפילו לחטוף אחד, חשוב שמדובר בילד שלך . עמית סגל, לפני שאתה מפליג למחוזות של גבהי המחיר שישראל התחייבה לשלם, תחשוב שמדובר בשני בניך ובתך, הכלואים בידי חיות אדם חמאסיות אכזריות כבר מאות יממות, בהן נשרפה השמש לנגד עיני ילדיך היקרים במנהרות האופל בעזה תחתית. בערוץ 12 עמית סגל כמעט כל ערב מרבה לייסר את המוכנים לשלם תמורת שחרור מספר זעיר של חטופים ישראלים נקיי כפיים במאות רוצחים מתועבים, שדם על ידיהם. עמית סגל, אתה חייב לחשוב על בתך, שהיא זו המתייסרת מאות ימים, שהפכו רק ללילות, שאין להם סוף. קילוגרמים נשרו מגופה המורעב של בתך ונשמתה מצולקת מההשפלות ומההתעללויות האכזריות של חיות אדם חמאסיות, שכל דקה יורים בנפשה צלקות, שעלולות להיות צלקות נפשיות ממאירות. עמית סגל, ראה לנגד עינך לא את אמילי, שנחטפה מחדרה בכפר עזה ומאות לילות היא ירויה בנפשה, אלא תראה לנגד עיניך רק את בתך, שנחטפה על-ידי חיות אדם מחדרה השקט והשלו בביתך בשכונת האומה בירושלים ומאות יממות, שהיו ללילות היא מורעבת, ירויה בלי הרף בנפשה וחייה נתונים בידיים הגרומות של המוות. ופרטים פעוטים כמו היגיינה הם מחוץ לתחום כבר מעל חמישה עשר חודשים. עמית סגל, תמורת שחרור בתך שנחטפה מביתה מירושלים, חובת המדינה לאמץ את המתחייב מהוראת שולחן ערוך, יורה דעה, סעיף רנ"ב, סעיף ג', לפיו כל מי שמאחר רגע בפדיון שבויים, הוא שופך דמים במנהרות החושך של מטורפי החמאס. חובת המדינה לשלם מחיר יקר, כי רשויותיה הביטחוניות לא נתנו לה את ההגנה שחייבת המדינה כלפי אזרחיה בכל רגע. נכון, שההלכה מורה לנו להיזהר, ולא לשלם מחיר, שעלול בעתיד לפגוע בנו, אך כאשר כבר עשרות מיקירינו צרורים בשקיות אשפה, חובה לאמץ את הוראת שולחן ערוך. כי אנחנו כבר לא באיחור של רגע, אלא אנחנו באיחור של מעל חמישה עשר חודשים. אני מציע לעמית סגל לא לפסוח על ספר משלי פרק כ"ד פסוק י"א, הדורש מאתנו לעשות הכל כדי "לְהַצִּיל לקוּחִים לַמָּוֶת וּמַטִּים לָהֶרֶג ...", כי חמישה עשר חודשים במנהרות המוות מחייבים אותנו לפעול ברוח משלי כ"ד ולהצילם בכל מחיר שיידרש רק כדי להעניק להם חיים. אני מצר, שהרמב"ם לא השתבץ ברהיטות הלשון של עמית סגל ולא חייב אותו לזעוק מעל גלי האתר, "שאין מצווה גדולה כפדיון שבויים, כי השבוי הוא בכלל הרעבים הצמאים הערומים...". עמית סגל, לפני שאתה מתייחס למחיר היקר של עשרות רבות של רוצחים מתועבים תמורת חטוף ישראלי אחד, תשנן היטב את "משנה תורה" לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ה'. אני מסיים את פנייתי בהבעת צער, שעמית סגל מרבה להשתלח בתומכים במחיר הגבוה, בו כלולים רוצחים מתועבים. אני מבקש לומר תודה למי שמאמץ את הדרך של המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.