עם חידוש כהונתו של כבוד השופט עמית לנשיא בית המשפט העליון, אזכיר כי במקום אחר הבעתי את הדעה כי יש לבדוק את הטענות על תפקודו לפני ישיבת ההכרעה בדבר מינויו לכהונה שנייה כנשיא בית המשפט העליון. דעה זו של המצדדים בבדיקה לא נתקבלה, כאמור. היום החל כבוד השופט עמית לכהן בתפקידו זה. איני משפטן, וציינתי והדגשתי כי השופט עמית בודאי זכאי כל עוד ערכאה אחרת לא הרשיעה אותו. גם עתה השופט עמית זכאי. את דעתי לא הבעתי, כאמור, על סמך היותי משפטן. איני משפטן. אבל אני נסמך עתה על מאמרו של העיתונאי נטעאל בנדל, הנדפס היום (27.1) בידיעות אחרונות. הכותב הנ"ל, שאין לי כל היכרות אישית עימו, כותב בלשון העובדות ולא מתוך הבעה דעה פוליטית המבקרת את השופט עמית. במאמרו, מפרסם הכותב כמה מקרים של הכרעות של השופט עמית שהיו בהן תופעה של ניגודי אינטרסים, כלומר אלה מקרים שבהם היו לשופט נגיעה אישית בפרשיות שבהן עסק, בתפקידו. דרך אגב, זוהי גם הערה הנוגעת לעצם הפרסום של מאמרי דעה בתקשורת הנדפסת. רבות מרשימות אלה, כמובן במקרים אחרים, מנומקות בדעה הפוליטית של הכותב, ורק לעתים נזכרות עובדות, עובדות ולא רק דעות, במאמרי הדעה. כך גם רשימתו היום של הכותב נטעאל בנדל ב"ידיעות". כל כולה של הרשימה היא צירוף של עובדות שראויות בהחלט לבדיקה, אך לפני ההצבעה בוועדה לבחירת שופטים. ובכן, ההצבעה כבר קוימה, והשופט החל לכהן שוב כנשיא בית המשפט העליון. מי יודע, אולי במרוצת כהונתו ייחשפו - או לא - עובדות נוספות.