אנשים רבים אולי עדיין לא מבינים שהקרע בין שר המשפטים לבין הנשיא החדש של בית המשפט העליון כבר לא יאוחה, ושההשלכות שלו יהיו קשות מאוד. קרע זה כבר חיסל את שארית הלגיטימציה שנותרה להליך המינויים לבית המשפט העליון, ומעתה והלאה הוא ימשיך לגרום נזקים כבדים למשטר ולחברה בישראל. עד הבחירות הבאות לא ימונה אף שופט לבית המשפט העליון. אם הממשלה הזו תמלא את ימיה, פירוש הדבר שלא ימונה שופט חדש לבית המשפט העליון עד אביב 2027 לכל המוקדם. עם פרישתם של חיות, ברון ופולגמן ירדה מצבת השופטים מ-15 ל-12, ועם פרישתו של אלרון בסוף השנה, יכהנו רק 11 שופטים בבית המשפט העליון. המספר הנמוך של השופטים יקשה עוד יותר על תפקודו של בית המשפט העליון שגם כך קורס עקב עומס התיקים שהוא יצר לעצמו (בית המשפט העליון של ארצות הברית יושב בכ-80 תיקים בשנה, בית המשפט העליון של אנגליה יושב בכ-90 תיקים בשנה ובית המשפט העליון של קנדה יושב בכ-80 תיקים בשנה. בית המשפט העליון בישראל יושב בכ-10,000 תיקים בשנה). יתרה מכך, שר המשפטים כבר לא יסכים לשתף פעולה עם הנשיא החדש של בית המשפט העליון, וגם זה יפגע ברשות השופטת. אנחנו במשבר חוקתי, שבסופו של דבר ייגע בכל אזרח ואזרח. אבל את המשבר החוקתי הזה היה אפשר למנוע בקלות, אלמלא ההתנשאות והדורסנות של יצחק עמית. שר המשפטים יריב לוין כבר היה על הקרשים, לא מעט בגלל הטעויות שעשה. השר התחנן בפני עמית על דבר אחד - תן לי למנות שופט אחד מתוך 15, כדי שייצג 68 מנדטים בעם. שר המשפטים לא הציג שני מועמדים ממרכז הליכוד אלא שני דוקטורים למשפטים. לוין הסכים שעמית ימונה לנשיא כל עוד ייבחר לפחות אחד משני המועמדים שהביא, אשר מחזיקים בתפיסות שהיו מקובלות על השופטים משה לנדוי, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון - שופטים דגולים שלהם ולשאר חבריהם מבית המשפט העליון הישן והנערץ אין היום ולו נציג אחד בבית המשפט העליון של ימינו. אבל ההצעה הזו, שהייתה מונעת מראש את כל המשבר אליו נקלענו, נדחתה בגאוותנות ובהתנשאות על-ידי עמית. כיום, נבחר עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך דריסת התפיסה שקודמה במהלך 2023 על-ידי המשפטנים שהתנגדו לרפורמה המשפטית - תפיסת "ההסכמה הרחבה". היה זה עמית עצמו שבפסק דין הסבירות הסביר כי "הסכמה רחבה יוצרת תשתית לחיים בצוותא ומחזקת את החוסן הלאומי ואת הלכידות הפנימית", אבל הוא בחר להתעלם מדברים נכוחים אלו, כמו שבחר להתעלם מהאזהרה שהזהיר כי "כפייה של שינויים מהותיים שלא בהסכמה רחבה מערערת את החוסן הלאומי ואת הערבות ההדדית". אז עכשיו בזכות דורסנותו הצליח עמית להיבחר לכהונת נשיא בית המשפט העליון, אך בחירתו לעד תהיה מוכתמת. חצי עם מתנגד עתה לבחירתו, הליך הבחירה עצמו נערך בכפייה, והמשבר החוקתי שעמית עורר ביהירותו, ימשיך ויערער גם בשנים הבאות את החוסן הלאומי ואת הערבות ההדדית במדינת ישראל.