בעין לא דומעת הרי אני מפנה את תשומת ליבו של בנימין נתניהו לכישלונו המדהים ביישום המהפכה השיפוטית. נחוץ להתבונן על הטבלה בעיניי רואה חשבון, זאת אעשה הפעם, וברצון. אני עוצר ורושם שני כישלונות. גם הגנו על שיטת הסניוריטי וגם הפלנו את איתמר בן-גביר מלהחזיק ולשלוט במשטרת ישראל. במילים מעשיות, אנשינו אומנם יוכו בדרכם להניף את דגל דלקרואה אבל אי-אפשר יהיה להשיב את הדברים אחור והזמן אינו עוצר מלכת. יריב לוין הוא שר המשפטים בממשלתך. התנגדותו להופיע בוועדה היא ברשות הרבים ואפשר להבין לכעסו נוכח תבוסה אחר תבוסה שהוא נוחל במערכת הפרלמנטרית. אבל עליך, בנימין נתניהו, חלה החובה לגלות את תכונת האב העליון שמפקח על שריו ובעיקר, שרים המחזיקים בתיקים עדינים כמו שר המשפטים. המינוי הזה שנעשה כאשר ליריב לוין אין את היכולת הנפשית והאישית לעמוד בגבורה ולמלא את הצו תהפוך לו לרועץ. בעידן בו הכל מצולם, צילומי לוין ייראו על המסך עוד שנים רבות כשיש לו פגם. אי-אפשר להמלט מן הפגם הזה, אי-אפשר להתעלם מן המצלמה האכזרית, הוא קבוע לעולם ועד. גם עובדה זו נרשמת במצאי שלנו ותפקידנו כרואי חשבון. עכשיו צאו וראו - יריב לוין אומר כי לא ישתף פעולה עם נשיא העליון. זה מצביע לא רק על התנהלות ילדותית אלא גם על כך שיריב לוין ממשיך לקיים מדיניות בלתי תקינה שלא תשרת את טובת המדינה. יש דרך אחת בלבד לתקן את הפגם הזה, והיא להגיש עתירה לבג"ץ אשר תחייב את יריב לוין לתקן את הדבר. אפילו נשיאת העליון דורית ביניש ושר המשפטים דניאל פרידמן קיימו קשר תקין תוך מיאוס גדול ביחסים ביניהם. מישהו חייב להגיש עתירה לבג"ץ שתורה ליריב לוין לנהוג כראוי ולחבר את הקשר. להשלמת התמונה, ראוי להזכיר כאן כי מנחם בגין הוא האיש אשר נשא על כפיו את יריב לוין עת שימש סנדקו ב-1969. מנהיג חרות מל את יריב הרך שהפך לעקרב שחור. שימת ליבנו נתונה ובצדק עתה לגורל בנותינו ובנינו החטופים, ועדיין אסור לנו לשכוח שעלה בידינו לזכות בניצחונות בכל הצמתים במערכה על בלימת המהפכה המשפטית. היא לא נבלמה, היא הובסה. אפשר, ואפילו נחוץ להתרונן.