אחת החידות הכלכליות המעניינות ביותר במדינת ישראל במהלך השנה האחרונה, היא התנהלות השקל ביחס לדולר האמריקני ובד בבד גם התנהלות הבורסה לניירות ערך. נתחיל בשקל: אומנם לאחר ההלם הראשוני בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 ירד שער השקל קמעה ביחס לדולר לכדי 3.85 שקלים לדולר, אולם מאז התחזק והתייצב סביב ה-3.60-3.70 שקל לדולר. העובדה שהשקל נותר חזק מפתיעה במיוחד לאור העובדה שבמשברים קודמים, פחות חמורים מאירועי 7 באוקטובר, דוגמת האינתיפאדה בשנים 2004-2001 זינק שער הדולר ביחס לשקל לרמה של חמישה שקלים תמורת דולר אחד, זאת כאשר "פרמיית הסיכון" של ישראל עלתה משמעותית בעיני המשקיעים, הן בישראל והן בעולם. לא פחות מעניינת היא התנהלות הבורסה לניירות ערך שמהלך הרבעונים האחרונים זינקה, זאת שעה שמדד ה-S&P בבורסת הוול סטריט האמריקנית, דווקא החל לרדת. יתרה מכך: זה שני רבעונים רצופים מתמנת באופן ברור השקעה מאסיבית של גופים מוסדיים דוגמת חברות ביטוח, נדל"ן וכו' בבורסה הישראלית.

ובכן, האם קיים קשר כלשהו בין שתי המגמות החיוביות, ועל מה הן מלמדות?

התחזקות השקל נבעה אומנם גם משני גורמים אקסוגניים, חולשת הדולר בעולם הרחב מחד-גיסא והריבית הגבוהה על השקל מאידך-גיסא. אולם, וזה אולם גדול, גם שני גורמים אלה אינם מסבירים את הפלא הזה של שקל שמתחזק מול הדולר, דווקא בעת מלחמה מתמשכת ובזמן שחברות הדירוג מורידות בזו אחר זו את דירוג האשראי של ישראל. התחזקות השקל, והעובדה שלא התרסק מול הדולר, מצביעה על כך שלמרות 7 באוקטובר, ההתאוששות הצבאית המפתיעה של ישראל, ההישגים בעזה, לבנון, ובהמשך נפילת המשטר בסוריה, הקטינו את "פרמיית הסיכון" של ישראל בארץ ובעולם באופן משמעותי, ובכך תרמו להתחזקות השקל. עובדה זו, אדגיש, גם מגלמת בתוכה את מערכת הציפיות של המשקיעים לקראת 2025 והעובדה שהם צופים התאוששות מהירה מהמצופה של כלכלת ישראל, מה שניכר כבר לאחרונה בנתונים של ענף הייטק שבאופן מפתיע התאושש ב-204 לעומת 2023. ואם לגבי שער המטבע זה נכון, קל וחומר לגבי הבורסה לניירות ערך. המשקיעים המוסדיים, שבדרך כלל מנתחים נכון מה הולך לקרות בהמשך, הגדילו מן הסתם משמעותית את השקעותיהם בבורסה, זאת משום שהם רואים דווקא במשבר, הזדמנות ושעת כושר לחזור ולהשקיע בבורסה. ושאלת השאלות: האם שני התהליכים יוצאי הדופן הללו אכן מצביעים על התאוששות כלכלית מפתיעה שאותה נחווה כולנו במהלך 2025 ובשנים שיבואו אחריה? ובכן, כל זה בהחלט אפשרי, זאת אם קברניטי הכלכלה שלנו יידעו להוציא מוץ מן התבן, יקצצו היכן שאפשר ובד בבד יעניקו לשווקים מטריית מגן, ובתוך זה כמובן גם לענף הבנייה שמתחנן ל-80 אלף עובדים שחסרים זה שנה ויותר וכמובן, פתרון בעיית הריבית שהופכת את נטל המימון לקבלנים והמשכנתאות לרוכשים לחרב פיפיות מאיימת!