יש שתי תמונות שחקוקות בזכרוני משבעה באוקטובר. האחת תמונתה של נעה ארגמני נחטפת ממסיבת הנובה על אופנוע וזועקת לעזרה, והשנייה תמונתה של שירי ביבס עוטפת את שני אפרוחיה כפיר ואריאל בשמיכה כדי להגן עליהם ברגע החטיפה. נעה דומה מאוד לבתי, נעמי, ולכן סיפורה מאוד נגע לליבי וכל כך התרגשתי כשהיא שוחררה במבצע צבאי מרהיב. שירי, כפיר ואריאל לצערנו לא שוחררו. הם חוזרים היום כשהם אינם בחיים, כשנסיבות מותם טרם התבררו. אנחנו מכירים היטב את הוויכוח הפנימי בישראל. בימין טוענים שאדוני הארץ מהסוג שאפשר למצוא ב"אחים לנשק" הם האחראים לאסון הנורא ביותר שקרה לעם ישראל כתוצאה מהקריאות המופקרות להפסקת התנדבות שהקריסו את חיל-האוויר בשבעה באוקטובר ועודדו את סינוואר לשחוט אותנו ביום הנורא הזה. בשמאל טוענים שזה בגלל הרפורמה של יריב לוין. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה, למרות שיש לי דעה בעניין. זה לא היום לכך. אבל היום אני כן רוצה לומר את הדברים הבאים: החמאס הוא זה שרצח את שירי, אריאל, וכפיר, גם אם יתברר שהם נהרגו בהתקפות צה"ל. היצורים שקוראים לעצמם "יצורי אנוש", שמסוגלים לחטוף אימא עם שני פעוטות לגיהנום של עזה הם אלו שרצחו את השלישיה. בספר בראשית פרק ו מסופר הסיפור של הנפילים, הילדים של בני האלים, שהזדווגו עם בנות האדם והשחיתו את המין האנושי מהיסוד, אכלו בני אדם בעודם בחיים, ועשו דברים נוראיים עד לרמה שהיה צריך להביא על כל העולם את המבול כדי לנקות את כדור-הארץ מנוכחותם ומעשיהם. החמאס הוא כזה. אלו מוטציות של יצירה אנושית שמסוגלים לאכול איברים פנימיים של בני אדם בעודם בחיים ולחוש סיפוק מכך. "אנשים" שעושים דברים כאלו אינם יכולים להיחשב כבני אדם. הם מפלצות שיש להכחידן מעל פני האדמה. עם ישראל שרד במשך למעלה משלושת אלפים וחמש מאות שנים למרות כל התלאות והזוועות שחווה לאורך ההיסטוריה. אחד הכלים המרכזיים להישרדותו היה מצוות "זכור". מצוות אלו החזיקו את העם היהודי במשך אלפי שנה, וחמש העיקריות הן: זכירת יציאת מצרים, זכירת מעמד הר סיני, זכירת מעשה מרים, זכירת מעשה העגל וזכירת מעשה עמלק. הגיע הזמן להוסיף מצוות זכור נוספת "זכור את עשה לך החמאס". בשבעה באוקטובר בעוטף עזה "נמלאה הארץ חמאס". אנחנו לא נשכח אף פעם את אשר עשה החמאס לשירי ביבס, לכפיר ולאריאל, ולעוד למעלה מ-1,200 מבני ובנות עמנו שנשחטו ונאנסו באותו יום ארור.