זו איננה אך ורק התופעה הקרויה על שמו של השר דודי אמסלם. אבל הקטעים מנאום הגידופים, כפי שנשמע באחרונה בכנסת ובשידורים חוזרים, יעלו לתנועת הליכוד בהפסד של כמה מושבים בכנסת הבאה. החומר המוקלט, המרשיע, כבר מצוי ברשות המפלגות היריבות. נאומו של השר אמסלם יככב, אין ספק, במערכת התעמולה לקראת הבחירות הבאות. ויש לומר: גידופיו של השר אמסלם כפי שהוטחו בשר הביטחון ישראל כ"ץ אינם תופעה יוצאת דופן.
אבל, אין ספק: עורכי תוכניות השיח הפוליטי המשודרות ערב-ערב לקראת המהדורה המרכזית, מודעים דווקא ליתרון אשר גלום בשידורים החוזרים של גידופיו של השר אמסלם: הם לא משעממים, לא ולא. הם לא רק משעשעים, אלא גם מעוררי דאגה. מדובר במפלגת שלטון שאנוסה לנהל מדינה במלחמה. להערכתנו, לתנועת הליכוד נגרם נזק ציבורי עקב המחזות שמציגה תכופות ממשלת הליכוד באולם המליאה של הכנסת. כדאי לא להחמיץ את הרטוריקה של השר אמסלם וחברי סיעה אחרים בהקשר זה.
כך, בעוד ראש הממשלה יו"ר הליכוד עסוק בדאגה לביטחון בכמה חזיתות, במלחמה נגד החמאס, בזמן היקר שהוא אנוס להקדיש להופעותיו בבית המשפט, בעניין ההכרעה של חוק הגיוס (ההשתמטות), ובדאגה לקראת אישור התקציב ועוד. בין לבין, עליו להחליף מילים עם הנשיא טראמפ כדי לחלץ ממנו היתר לחופש פעולה לצה"ל מול החמאס.
האם ח"כ של הליכוד ערים למתרחש סביבנו? לפיכך, האם נותרו לראש הממשלה כמה דקות יקרות כדי לנזוף בשר אמסלם כדי שיטול פסק זמן מנאומי הגידופים שהוא מטיח בחבריו למפלגה, בשר הביטחון ועוד? על נתניהו, ממקום מושבו במרכבה מוטלת החובה ליטול את המושכות כדי שהסוסים לא יתפרעו. אנו מתקשים להעריך אם גם בפרלמנטים אחרים, במדינות דמוקרטיות, מתקיימות "תופעת אמסלם", דומה לזו המתרחשת בבית המחוקקים בירושלים. האם תופעה זו היא "אור לגויים?".
מילה או שתיים ליו"ר הכנסת אוחנה: האם בית המחוקקים מעורר גם אצלך תחושת סלידה הרווחות כנראה בקרב האזרחים, אפילו הם ליכודניקים? אכן, יש לנקוט במעשה. האמת? בסיעת הליכוד ובתומכיה לא נמצא ח"'כ (אחד! אחד!) אשר יגער בנואמים ממפלגתו: שמא יאמר בישיבות הסיעה, הרף? רק בקשה צנועה של הח"מ: אין לכנותו שמאלני.