מי הוא מחמוד חליל? התקשורת מציגה אותו כסטודנט פעיל, מתנגד למלחמה בעזה וכקורבן של פגיעה בחופש הביטוי. אך מאחורי הדימוי הפוליטי החלקלק מסתתר סיפור אחר - סיפור של תמיכה גלויה בטרור, הפרת חוקי הגירה אמריקניים ואלימות פיזית בקמפוס. החוק בארה"ב קובע שמחזיקי גרין קארד עלולים לאבד את מעמדם ולהיות מגורשים אם יתברר כי היו מעורבים בפעולות הפוגעות בביטחון הלאומי, תומכות בארגוני טרור, או פוגעות ביחסי החוץ של ארה"ב. חופש הביטוי, חשוב ככל שיהיה, אינו מספק הגנה למי שמעודד פעולות טרור או משתף פעולה עם ארגונים אלימים. חליל אינו רק משתתף פסיבי במחאות. הוא אחד ממנהיגי ארגון CUAD (Columbia University Apartheid Divest), קואליציה שהובילה את מחאות הקמפוס נגד ישראל. הארגון המרכזי בקואליציה הזו הוא SJP - "סטודנטים למען פלשתין" - גוף שפרסם לאחר טבח 7 באוקטובר הצהרה מובהקת לפיה הם "פועלים כחלק מהתנועה בהנהגה מאוחדת", כלומר - בהנהגת חמאס. CUAD, בראשות חליל, לא הסתפקו בהפגנות מילוליות. הם הובילו השתלטות אלימה על בניין האמילטון בקולומביה, פגעו באנשי צוות, כלאו עובדים, והקימו מחנה בלתי חוקי שכלל הפצה של חומרי תעמולה אנטישמיים ומטעם חמאס - לעיתים בידיו של חליל עצמו. זה לא סיפור על חופש ביטוי. זה סיפור על אדם שמואשם בפעולה מאורגנת תחת חסות של ארגון טרור רצחני, תוך הפרה של חוקי ההגירה והסדר הציבורי. מדובר בפשיעה, לא בפוליטיקה. כפי שציין קן מרקוס, מייסד מרכז ברנדייס לזכויות חוקתיות: "הממשל הפדרלי לא פועל נגד דעות פוליטיות - הוא פועל נגד הפרת חוקים". המקרה של מחמוד חליל הוא תמרור אזהרה בפני הטשטוש המסוכן בין חופש הביטוי לבין החופש לעודד ולבצע אלימות בשמו של ארגון טרור. הציבור ראוי לדעת את התמונה המלאה - לא רק את מה שהתקשורת בוחרת לספר.