דווקא בעיצומו של הרעש הגדול, חשוב לי לפרסם כאן דברים שבאים מהלב, אל אנשי המחנה הליברלי בישראל, על כל גווניו: חברות וחברים יקרים, תפסיקו לירות בתוך הנגמ"ש. די כבר לבזבז אנרגיות על המלחמות הלא נכונות. מי מכם שקוראים לבני גנץ בוגד לא שונים ממי שמנסים להאשים את ראש השב"כ רונן בר או את מפקד חיל-האוויר בבגידה. מי שקוראים לנשיא המדינה משת"פ ועוד כל מיני שמות גנאי לא ראויים, לא שונים ממי שקוראים לו בדיוק באותם כינויים בזויים מהצד השני של המפה הפוליטית. ומי שחוזרים ומקללים אותי אישית או מספרים לי שאין לי לגיטימציה להעביר ביקורת על הממשלה כי ניסיתי לעשות מעשה (פשרה, שומו שמים, פשרה), או מתלוננים אצלי בכל פעם שאני מעביר ביקורת על הממשלה הרעה הזו כי לשיטתכם אין לי לגיטימציה, לא שונים ממי שמקללים אותי באמצעות מסרים מאורגנים של מכונת הרעל, ממי שמספרים לי שבזכות מעשי הבגידה שלי נהרג הבן שלי בקרב ומי שמאחלים לי שעוד כמה מילדיי ימצאו את מותם בדרך כלשהי. אני מציע לאנשי המחנה שלי, המחנה הליברלי בישראל על כל גווניו, להתמקד בביקורת ממוקדת ובהתנגדות חריפה ככל שהחוק מאפשר, לממשלת המחדל והאסון, לחבורת הסמרטוטים המשרתים בה כשרות וכשרים, ולעומד בראשה - ראש ממשלה פחדן, כושל, מכפיש ומסית, המהווה סכנה לביטחון המדינה ולחברה הישראלית. עזבו את בני גנץ, את יאיר לפיד, את יאיר גולן, את גדי איזנקוט, את כל מי שנמצא בצד של המפה הפוליטית, שבסופו של דבר אמור להיות חלק מהפתרון למצב הנורא אליו דרדרה אותנו ממשלת נתניהו. תפסיקו כבר להתלונן על חולשת האופוזיציה. זוהי עובדה שנקבעה על-פי תוצאות הבחירות הקודמות, וזהו מצב שלמרבה הצער אנחנו - אנשי המחנה הליברלי - הבאנו על עצמנו במידה רבה מאוד. די כבר לקלל, להכפיש, להשמיץ, לגנות כל מנהיג שסוטה במשהו מהקו המדויק מאוד שנראה לחלק מהמחנה שלנו הכי נכון, וכל סטייה ממנו היא בגידה בעקרונות. אם לא נלמד להכיל בתוכנו קווי מחשבה שונים וחילוקי דעות, איך בדיוק אתם מצפים לתחזק את הדמוקרטיה הישראלית, זו שעליה מתנהלת כרגע מלחמת חורמה, שהקרבות האמיתיים על אופי המדינה מתנהלים בה ולא בינינו? ומילה אחת לגבי פשרות והסכמות. אנחנו מוכנים להתפשר עם מרצחי חמאס כדי להביא את החטופים הביתה. שנים אנחנו תומכים בדיאלוג עם נציגי העם שמתוכו יצאו הרוצחים המתועבים לא רק ב-7.10 אלא לאורך כל שנות הציונות וההתיישבות בארץ ישראל. והגישה הזו, להתפשר עם אויב כשצריך (דיברנו כבר על השלום עם מצרים שש שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים שמדינת האויב הזו הובילה כדי להשמידנו?), היא מוצדקת בעיניכם לחלוטין (גם בעיניי), אבל להתפשר עם יריב פוליטי (מר ודורסני) שמייצג ביום שהסקרים טובים לנו כ-800 אלף בוחרים ובסקרים פחות אופטימיים למעלה ממיליון בוחרים (הליכוד בחצי שנה האחרונה: בין 22 ל 30+ מנדטים, תלוי בסוקרים, 36 אלף בוחרים למנדט), זה נראה בעיניכם כבגידה בערכים, צלם בהיכל, שיתוף פעולה עם השטן וכו'. שימו לב חברות וחברים: עד כמה שזה נשמע לא סביר בעיניכןם, יש פשרות שאינן קץ המדינה, הן לא חורבן הדמוקרטיה, הן לא אסון סופני, הן פשוט דבר נכון ורציונלי לעשות, במיוחד בהינתן יחסי הכוחות שנקבעו בבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו במדינת ישראל. ומי שחושב על פשרות או על הסכמות, הוא לא פחות חכם מכןם, לא פחות אוהב את המולדת, לא פחות נאמן לערכיה מכןם, לא פחות מחויב למאבק בממשלת האסון. ותנסו להשלים גם עם העובדה שבצד השני יש רבים מאוד, הרוב המוחלט, שהם אוהבי המדינה ונאמנים לה וגם הקריבו בלי סוף למענה והם לא פחות חכמים ומבינים מאיתנו, והם עדיין תומכים בממשלת האסון הזו כי זה מותר להם וזו זכותם המלאה. כי אנחנו בדמוקרטיה, עדיין. תחשבו על זה בבקשה לפני שאתם קוראים לגנץ בוגד, לנשיא המדינה משת"פ מסוכן ולאחרים (כמוני) בכל מיני כינויים והגדרות שלא תורמות במאומה למאמץ האמיתי שבו אנחנו אמורים להיות מרוכזים ומדויקים. תחשבו על זה גם לפני שאתם מאשימים מחנה שלם (הימין, הליכוד, אפילו הביביסטים) בבגידה במולדת, בחוסר ערכיות, בחוסר חוכמה או בכל האשמה אחרת, כמו שמיטיבים לעשות מפעילי מכונת הרעל, אלה שמתמחים בהכפשות כוללניות של המחנה שלנו. מכונת רעל אחת כבר יש לנו במדינת ישראל, למרבה הצער. והיא יעילה, דורסנית, מפלגת, מכפישה ומפזרת רוע צרוף בשליחות בעליה. אל תנסו להיות חיקוי לרעל הזה, למרות שלפעמים זה מצליח גם בצד שלנו, כנגד האנשים שלנו. אז בואו נתרכז במלחמה האמיתית, בממשלת המחדל והאסון ובסמרטוטים חסרי הערכים שמאיישים אותה. אין צורך לייצר קרבות מיותרים ומפלגים גם בינינו לבין עצמנו.