בניין מצודת סרפנד אלחרב, בנה בשנים 1941-1940. בנייתו הייתה מהירה יחסית וארכה קצת למעלה משנה. את הבנייה ביצעה חברת שחורי את רובינשטיין, שותפות של הקבלנים זליג שחורי ואהרן רובינשטיין (אבא של המשפטן אמנון רובינשטיין לימים חבר כנסת ושר בממשלות ישראל). השותפות זכתה במכרזים של ממשלת המנדט להקמת ארבעה בנייני משטרה ("מצודות טיגארט") ברמת גן, נס ציונה, רחובות ותל מונד. סגנון הבנייה האדריכלי של מצודת סרפנד אלחרב שנמנתה עם מצודות טיגארט הגדולות בארץ די דומה לשאר מצודות טיגארט הגדולות שנבנו ברחבי הארץ בשנות ה-40. מבנה המצודה הוא בעל שתי קומות, בנוי ברובו בטון מזויין ללא שימוש בבלוקים חלולים. משני צידיו מגדל שמירה מבוטן ותצפית עם חרכי ירי. למבנה המצודה הבריטי חצר פנימית גדולה שהייתה מוקפת חומה ומוגנת, כניסה ראשית אחת וכניסה נוספת ישירות לחצר. בקומתו הראשונה מוקמו משרדי תחנת המשטרה, חדר היומנאי וכן תאי המעצר. במבנה התחנה שכנו גם משרדי הבולשת והצבא הבריטי. מבנה המצודה כלל אגפי מגורים ובהם חדרים לחיילים ושוטרים. עבור מפקדי התחנה והקצינים הוקמו בקומתו השנייה של המבנה דירות מגורים שכללו חדר שינה, חדר מגורים, מטבח, חדר רחצה ושירותים. כמה מהקצינים ומפקדי התחנה התגוררו במקום עם משפחותיהם. תחנת משטרת סרפנד אלחרב מנתה כ-40 שוטרים בממוצע, בריטים יהודים וערבים. הוצמדו לתחנה מספר כלי רכב שטופלו ותוחזקו במוסך שפעל במתחם המצודה. בקומה הראשונה הוקם מבנה אורווה ובו היו 16 סוסים ששימשו את השוטרים הרכובים של התחנה.

התחנה פעלה עד ימיו האחרונים של השלטון הבריטי בארץ. לאחר קום המדינה ועזיבת השוטרים הבריטים נותרו בתחנת המשטרה סרפנד אלחרב מספר שוטרים יהודים בלבד. תחנת המשטרה המשיכה לפעול בשם תחנת ראשון לציון, ומנתה קצת למעלה מ-20 שוטרים קבועים. עם השנים הפכה המושבה ראשון לציון לעיר בת אלפי תושבים. ריחוק מבנה תחנת המשטרה הבריטית מראשון לציון הקשה על הגעה מהירה של השוטרים לעיר בעת הצורך, ועל כן הוחלט להקים תחנת משטרה נפרדת לראשון לציון בלבד. בשנת 1970 הוקמה תחנת משטרה בראשון לציון. בניין המשטרה הבריטית בנס ציונה נעזב והועבר לרשות צה"ל וזה שיכן במקום יחידות חי"ר שונות של צה"ל. בחצר המבנה פעל מוסך לטיפולים מכניים של כלי הרכב הצבאיים. תקופה מסוימת שימש המבנה כמחסן נשק ותחמושת.

בשנת 1992 הפכו מבנה המצודה הבריטית ומתחמו לבסיס מפקדת מחוז המרכז של פיקוד העורף. סביב מבנה המצודה הבריטית, הוקמו משרדים, מחסני ציוד ואחסנה ומתקן אימונים. במקום נפתחה נשקיה והוקמה סככת חימוש ומשטח טיפולים לכלי רכב ולכלים כבדים וציוד הנדסי. מבנה אורוות הסוסים בצמוד לקומתו הראשונה של מבנה המצודה הפך למטבח וחדר אוכל לחיילי פיקוד העורף. המחנה היה מוקף שטחים פתוחים.

כחלק מהחלטת ועדת הדיור של ממשלת ישראל ותוכנית משרד הביטחון לפנות בסיסי צה"ל לטובת הקמת שכונות מגורים וצרכים אזרחיים אחרים, לא נפקד גם מקומו של מחנה פיקוד העורף בנס ציונה. במרץ שנת 2017 הודיע משרד הביטחון, כי בשיתוף אגף ההנדסה והבינוי של המשרד השלים את פינויו של מחנה פיקוד העורף בנס ציונה, שהיה מקום מושבה של מפקדת מחוז המרכז של פיקוד העורף במשך כ-25 שנים. שטח המחנה, המשתרע על כ-40 דונם, הועבר לרשות מקרקעי ישראל. לאחר הפינוי הפכה המצודה ומתחמה למקום נטוש ומוזנח בית להומלסים בשטח גדלה עשביה שצמחה אף לגובה.

לפני מספר שנים הייתה למבנה ולמתחמו עדנה כאשר המקום שימש לצילומי מספר פרקים של סדרות הטלוויזיה שב"ס ו"שעת נעילה" ואף פרק הסיום של הסדרה "השוטרים". כמה ממפיקי ושחקני הסדרות סיפרו כי ניכשו בעצמם עשביה כדי להכין ולהתאים את המקום להסרטה. המצודה הבריטית המפורסמת במרכז המחנה מוכרזת-מוגדרת כמו שאר מצודות הטיגארט הארץ כמבנה לשימור ותישאר חלק מהשכונה החדשה. נמסר כי בתכנון להקים במבנה המצודה עצמו מרכז קניות ובילויים, כאילו אין לנו די במתחמים מסוג אלה באזור המרכז. מתכנני מרכז הקניות והבילויים במבנה המצודה ובצמוד אליה מבטיחים לשמור על צביונו המקורי של מבנה המצודה מאחר שמדובר במבנה המוכרז לשימור ועל זה נאמר נחיה ונראה.

ב-2012 נערך במתחם המצודה וסביבה סקר היסטורי של המקום במטרה לחקור את פוטנציאל זיהום הקרקע במקום כדי להעריך על סמך הממצאים את ההשלכות על השימושים הקיימים והעתידיים של המתחם (תוכנית גוש 3642). הערכה ראשונית הייתה כי קיימת סבירות לזיהום קרקע במקום נוכח העובדה כי במשך השנים פעלו במקום מוסכי ומרכזי טיפולי רכב, היה אחסון ושימוש בחומרים מזהמים, אוחסנו כלי נשק שונים וכיוצא באלה. עורכי הסקר ההיסטורי ערכו סיורים מקיפים במקום, אספו חומרים אצל בעלי הקרקע וראיינו תושבים ותיקים שגרים או גרו במקום וכן ראיינו ושוחחו עם אנשים ששירתו במקום. מסקנות הסקר הצביעו על סבירות לנוכחות זיהום מחומרים מסוכנים באתר בסבירות בינונית. לא ידוע לי אם נערך סקר המשך של מדגם קרקע לבחינת מידת זיהום הקרקע במקום ואם כן מהם מסקנותיו.