בניין מצודת סרפנד אלחרב, בנה בשנים 1941-1940. בנייתו הייתה מהירה יחסית וארכה קצת למעלה משנה. את הבנייה ביצעה חברת שחורי את רובינשטיין, שותפות של הקבלנים זליג שחורי ואהרן רובינשטיין (אבא של המשפטן אמנון רובינשטיין לימים חבר כנסת ושר בממשלות ישראל). השותפות זכתה במכרזים של ממשלת המנדט להקמת ארבעה בנייני משטרה ("מצודות טיגארט") ברמת גן, נס ציונה, רחובות ותל מונד.
סגנון הבנייה האדריכלי של מצודת סרפנד אלחרב שנמנתה עם מצודות טיגארט הגדולות בארץ די דומה לשאר מצודות טיגארט הגדולות שנבנו ברחבי הארץ בשנות ה-40. מבנה המצודה הוא בעל שתי קומות, בנוי ברובו בטון מזויין ללא שימוש בבלוקים חלולים. משני צידיו מגדל שמירה מבוטן ותצפית עם חרכי ירי.
למבנה המצודה הבריטי חצר פנימית גדולה שהייתה מוקפת חומה ומוגנת, כניסה ראשית אחת וכניסה נוספת ישירות לחצר. בקומתו הראשונה מוקמו משרדי תחנת המשטרה, חדר היומנאי וכן תאי המעצר. במבנה התחנה שכנו גם משרדי הבולשת והצבא הבריטי.
מבנה המצודה כלל אגפי מגורים ובהם חדרים לחיילים ושוטרים. עבור מפקדי התחנה והקצינים הוקמו בקומתו השנייה של המבנה דירות מגורים שכללו חדר שינה, חדר מגורים, מטבח, חדר רחצה ושירותים. כמה מהקצינים ומפקדי התחנה התגוררו במקום עם משפחותיהם.
תחנת משטרת סרפנד אלחרב מנתה כ-40 שוטרים בממוצע, בריטים יהודים וערבים. הוצמדו לתחנה מספר כלי רכב שטופלו ותוחזקו במוסך שפעל במתחם המצודה. בקומה הראשונה הוקם מבנה אורווה ובו היו 16 סוסים ששימשו את השוטרים הרכובים של התחנה.