גם בדיון באולם עצמו, וגם בהחלטה, ניכר היטב שבית המשפט מאוד לא מרוצה מהאמירות לפיהן להתערבות השיפוטית המונעת את פיטורי ראש השב"כ, עשויות להיות השלכות ביטחוניות: "למותר לציין כי אין בסיס לטענה כי סמכויות הממשלה בתחום הביטחוני הופקעו. הממשלה היא האמונה על קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות וקיומה של ביקורת שיפוטית... אינה גורעת מכך כמלוא הנימה, כפי שהובהר גם במהלך הדיון", קובעים שופטי ההרכב.
למותר לציין כי אין בסיס להיתממות המופלגת הזאת, ולניסיון הבוטה של שופטי העליון להתנער מאחריות בסיסית על החלטותיהם. יכולים השופטים למחות ולגזלט כמה שהם רוצים, אבל מרגע שהקפיאו את הפיטורים - סמכויות הממשלה בנושא פיטורי ראש השב"כ הופקעו למעשה על-ידי בית המשפט העליון, ולו באופן זמני. וכל נזק מדיני וביטחוני שעשוי להיגרם כתוצאה מכך - גם שופטי העליון ישאו באחריות לכך.
ההחלטה להכפיף סוגיה שעד למהפכת ה"הכל שפיט" נחשבה סוגיה ביטחונית-מדינית מובהקת, שבדיוק בשל השלכותיה נחשבה לא שפיטה - היא החלטה שיפוטית עליה החליטו שופטי ההרכב, וטעמיהם עימם. אפשר להתווכח עם ההחלטה הזו - ואני כמובן סבור שהיא שגויה מהיסוד - ואפשר להסכים עימה. אבל עם מה שלא ניתן להסכים בשום פנים, זה עם הניסיון להתנער מאחריות על השלכותיה של ההחלטה. וטוב עושים נציגי הממשלה שחוזרים על כך בכל הזדמנות. אין סמכות ללא אחריות.