בשבוע שעבר פרסם יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, קריאה לראשי המפלגות הציוניות באופוזיציה: "עלינו לגבש קווי יסוד וערכים ציוניים משותפים לקראת הבחירות הקרבות והבאות". אין לדעת מתי הבחירות יהיו בדיוק, אך לכולם ברור על איזו שאלה הן יוכרעו: האם זה הגיוני וסביר שבמדינת ישראל ישתמטו משירות צבאי או אזרחי עשרות אלפי צעירים בריאים, בזמן שהם שולחים את אחיהם לשדה הקרב. מצד אחד ניצבת הקואליציה - גוש מפלגות שמאפשר השתמטות המונית, תקצוב המוני ופרוע של ישיבות המשתמטים וטיסות של עריקים לאומן, תוך הכבדת הנטל על המשרתים ושליחת עשרות אלפי מילואימניקים מותשים להילחם בעזה. חיילינו הגיבורים ייאלצו "לחגוג" את חגי תשרי מתחת לאלונקה פעם נוספת, במקום להיות עם נשותיהם האמיצות שנותרו בבית עם הילדים, שזה הרגע התחילו את שנת הלימודים. המשותף לגוש ההשתמטות הוא המנהיג: מנהיג אחד ברור ובלתי מעורער שמתקפל שוב ושוב בפני המפלגות החרדיות. באופן טראגי, ההתקפלות הזו דומה מאוד להתקפלות של נתניהו מלחסל את חמאס במשך 17 שנות שלטונו - "הקונספציה" שחמאס מורתע ורוצה הסדרה שקטה. אין זה מפתיע שנתניהו, מי שהכיל את התעצמות חמאס במשך עשורים שלמים והעביר בשמחה את מזוודות הכסף הקטרי לחמאס, מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק לעומק את כל המחדלים שהובילו לשבעה באוקטובר. אותם מחדלים של הדרג המדיני בראשותו והדרג הצבאי הבכיר שהוא מינה בשני העשורים האחרונים. אל מול ממשלת ההשתמטות, הקונספציה והבריחה מוועדת החקירה הממלכתית - חייבת לקום קואליציה ציונית. קואליציה של מפלגות ציוניות שתשמנה בצד את המריבות הפוליטיות ותתעלה על משקעי עבר כדי לגבש מדיניות וקווי יסוד. קואליציה שתציב בחזית המדיניות שלה את הציונות - ההגנה על המולדת ונאמנות למדינה, לא למנהיג. קואליציה ציונית שתשים סוף למדיניות ההשתמטות הממוסדת של ממשלת נתניהו ותכריז בקול ברור: נגמרה החגיגה ההזויה הזאת על חשבון החיילים המשרתים ומשלם המיסים הישראלי. חוק גיוס אחד - לכולם. יהודים וערבים; דתיים, חילונים וחרדים; נוצרים, מוסלמים ודרוזים. הצבא יחליט מי יגויס לשירות צבאי ומי יישלח לשירות אזרחי במשטרה, בכוחות הרפואה ובכיבוי האש. קואליציה שתקים ועדת חקירה ממלכתית ותספק לעם ישראל ולמשפחות החטופים והנופלים את התשובות שכל כך מגיעות להן. קואליציה שתשיב את הכבוד הלאומי האבוד לאזרחי המדינה - כבוד שנרמס כאשר השאלות שעולות משבעה באוקטובר נשארות פתוחות והממשלה בורחת מלהתמודד עמן. מהלך כמו זה של אביגדור ליברמן מסמל שינוי. מפלגות האופוזיציה יכולות וצריכות להתחיל לעבוד ביחד ולהחליף את הממשלה הנוכחית. התעלות על משקעי העבר, הסכמה על קווי יסוד ושיתוף פעולה שנועד להעביר מצביעים מתוסכלים מגוש ההשתמטות - לגוש הציוני.