הרצח של צ’רלי קירק איננו עוד אירוע פוליטי, הוא שבר תרבותי שיכול להפוך ללבה רותחת בעתיד. הרצח צולם מזוויות רבות ובאיכות HD, והתפרץ לרשתות תוך דקות. זהו שיאו של עידן שבו לא רק המעשה אלא גם התיעוד הופכים לטראומה קולקטיבית. כדי להבין את הייחודיות שלו חוזרים ל-2012. בן 18 בלבד, קירק מקים את Turning Point USA. מה שהתחיל כארגון סטודנטים קטן הפך במהרה לתנועה חובקת למעלה מ-300 קמפוסים, מניפסט לשוק חופשי, אחריות אישית וממשלה מוגבלת לתנועה קונסרבטיבית הנתמכת על ערכים דתיים של משפחה, נשק, ו..אהבת ישראל.
לא פוליטיקאי ותיק ולא תעשיין עשיר, אלא נער שוויתר על לימודים בווסט פוינט והעז להקים תנועה. "יזם-תנועה" שראה עצמו כמי שמוטל עליו להוביל דור חדש של דור ה-Z למה שיהפוך לתנועה עממית (Grassroots) של מיליונים. מודל נדיר שבו פוליטיקה מתחילה בגיל תיכון. החזון שלו בתקשורת היה חד. הוא המשיך את מסורת ד"ר ג’רי פלואל, שהבין כבר בשנות ה-70 שצריך להשקיע בתקשורת המונים להרחבת הבסיס וככה רכש ארבע מצלמות צבעונית ב-72,000 דולר, כדי לעשות שימוש בתקשורת המונים, להפיץ מסרים ולהגדיל את בסיס המאמינים דרך דרשות בתקשורת ובשימוש בטכנולוגיות חדשות.
קירק, כמו פלוואל, עשה שימוש מייטבי בטכנולוגיות חדשות כדי לזמנם וראה שהפודקאסט והרשתות הן הבמות החדשות. ב-2017 הוא כבר השיק את "The Charlie Kirk Show" הפודקאסט שבו דיבר לקהל ה-Z שנמצא בספוטיפי ואפל טונז. זה לא היה עוד פודקאסט פוליטי, זו הייתה תפיסת עולם. מיקרופון ככנסייה החדשה, האוזניות כקהל, והמסר מתפשט לאט ובביטחון. בכך היה קירק אוונגליסט דיגיטלי, יורש למסורת אוונגליסטית של עשרות שנים בפיצוח המונים. לאירועי Turning point מגיעים עשרות אלפי משתתפים וכל מי או מה שהוא בוושינגטון מצטופפים להיות חלק מהאירועים הכי משמעותיים בימין
ב-2022 כששמשתי כמשנה למנכ"ל משרד התיירות פגשתי אותו לראשונה. חוויה בלתי נשכחת: כשנכנס לאולם, האוויר השתנה. הכריזמה מפוצצת והנוכחות מוחשית. חיבור אישי שגרם לי להבין לעומק את כוחו לא רק כתיאוריה פוליטית אלא ככוח אנושי ולנסות להביא אותו כמשפיען לישראל. ב-2024 הוזמנתי לכנס Turning point USA בלאס וגאס שבו הציג את טראמפ בפני עשרות אלפים. הייתי שם כאורח, ותיעדתי זאת לסרט שיוקרן בסמדר ירושלים ב-29 לספטמבר, רגע לפני סבב הקרנות שיצא בחודש הבא. לראות 30 אלף איש מתחשמלים סביב דמות אחת, שיעור חי על עוצמת תנועה עממית - נשוא המחקר שלי.
האירועים ההמוניים נראו יותר כהופעות רוק מאשר כנסים פוליטיים. תאורה, מוזיקה, מסכים, ובעיקר אנרגיה. TPUSA הפכה לפלטפורמת live politics, שבה פוליטיקה היא חוויה חושית שלמה לדור ה-Z שהפכה את הפוליטיקה השמרנית למוצר Cool ושחובה להראות ולהשתתף בו. קירק הבין את דור ה-Z. בעוד אחרים התייאשו ממנו, הוא השקיע בשיחות פוקוס, בפודקאסטים ובתוכן קצר שמדבר את שפתם. הוא הלך לפגוש אותם בקמפיסים ולענות לשאלות שלהם, ראה בהם לא בעיה אלא פוטנציאל, והצליח לשנות הלך רוח ולייצר עניין רב סביב סרטוניו בהם נראה יושב באוהל, אלפי אנשים סביבו והוא עונה להם.
אמירותיו על יהדות ליברלית ועידוד הגירה לא חוקית, המתבססות על קוד "תיקון עולם" הוצגו כאנטישמיות. עוד מימי אמה לזרוס בשיר על פסל החרות "הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין..." יהדות ארה"ב הייתה בחזית של סיוע למהגרים. אך חשוב להבדיל: קירק עסק במדיניות ולא בדימויים אנטישמיים קלאסיים. הוויכוח היה פוליטי ותרבותי, לא אנטישמי. דוגמה: ג’ורג’ סורוס מיליארדר יהודי התחייב להשקיע מיליארד דולר ביוזמות לפליטים. זו עובדה פוליטית. השאלה היא האם זו מדיניות נכונה, לא שאלת זהות. או כשהארגון היהודי HIAS שהוקם בתחילת המאה ה-20 לסייע לפליטים יהודים, פועל ב-2017 כנגד מדיניות הנשיא טראמפ לגרש מהגרים לא חוקיים, באמצעות הכנת קיט ל-"כיצד נהפוך לקהילת מקלט" כחלק מערכים ליברלים יהודים, תוקף קירק את היהודים החילוניים באמריקה שמסייעים למהגרים לא חוקיים להמלט מדין.
ביקורת על סורוס או על מדיניות רפורמית איננה אנטישמיות. אנטישמיות היא כשחברת קונגרס MTG מדברת על רוטשילדים ולייזרים מהחלל ששורפים יערות או כשטאקר קרלסון אומר שאיפאק רצחה את JFK כי רצה לשלול להם את הרישיון. ההבחנה הזו קריטית, כי ערבוב המושגים פוגע במאבק האמיתי באנטישמיות. עוד טענה שהועלתה נגדו קשורה בשאלה האם "נתניהו נתן פקודה לא לפעול" ימים אחרי הטבח. השאלה היא בהחלט בעיתית אך היא נובעת מערפל וחוסר יכולת להבין איך זה קרה? לימים לאחר שהבין, הסביר המבלך סבביו את ההקשר של 7.10 שבת וחג מתן תורה. אפשר לא להסכים. זו לא אנטישמיות.
קירק היה גאון אסטרטגי. אסטרטגיית ה-YMCA שלו ב-2024 לקחה ריקוד של טראמפ והפכה אותו לכלי פוליטי ויראלי. קירק שלח להצבעה מוקדמת ובנה הצעת ערך: מי שהצביע מוקדם והעלה סרטון, הרגיש שותף לניצחון ובכך יצר טרנד סוחף, לראשונה מאז 88 דור ה-z הלך עם טראמפ והריקוד "Chase the Vote". תוכניתו ב-2024 הייתה מהפכה. לראשונה הרפובליקנים לא נלחמו בהצבעה מוקדמת אלא הובילו. ברייטבארט תיארו זאת כ"Moneyball Election": שימוש בסטטיסטיקה, דאטה ומסרים ממוקדים כדי להביא קהלים צעירים לקלפי. זה לא היה רק כריזמה אלא הנדסה אסטרטגית.
התוצאה הייתה היסטורית: לראשונה מאז 1988, גברים צעירים (18–29) נטו ברובם לרפובליקנים. מגמה ששינתה את כללי המשחק. קירק היה המנוע לכך. קירק היה דמות שהשפיעה על דור שלם, ייחודית בחזון ובכוח, ושנגדעה באיבה. קירק יהיה נשוא לעבודת דוקטורט בפני עצמה להשפעתו. אבל לנו כישראלים יהיה בעיקר עצוב בגלל מי שהוא היה ומה שהוא היה, אדם שנלחם על ישראל בכל הפלטפורמות.
רוני, ביתי בת 18, שאין לה שום קשר לפוליטיקה האמריקנית, אבל ראתה אותו מגן על ישראל באינסטגרם באה אליי בדמעות ואמרה לי: שמעת שירו בבחור הזה שאוהב את ישראל?