יאיר גולן, מנהיג מפלגת "הדמוקרטים", השתתף בוועידת עיתון הארץ שנערכה ב-14 בספטמבר 2025 בטורונטו. להלן עיקרי דבריו של יאיר גולן בראיון עם אלוף בן, עורך הארץ:

• "המסלול השלישי [להחלפת הממשלה], שהוא החשוב ביותר, הוא ההתנגדות העממית. זו המערכה המתמשכת ברחובות".

• "אנחנו צריכים להפעיל יותר ויותר לחץ על הממשלה הזו עד שנשלים את המשימה. והמשימה היא לערוך בחירות חדשות בהקדם האפשרי".

• "אנחנו חייבים להיאבק נגדם, להתמודד איתם, להיות ברחובות כל יום, שבוע אחר שבוע. הדוגמה הטובה ביותר, לדעתי, היא מה שקרה בסרביה בשנת 2000 [הפגנות ענק מול הפרלמנט שהביאו להפלת השלטון]"

• "אנחנו חייבים לשחרר את בני הערובה בהקדם האפשרי... שחרור החטופים הוא המאבק על נשמת העם היהודי. זה הכרחי. זה קריטי לקיומנו".

• "השגנו את כל ההישגים הצבאיים האפשריים. הרסנו את הזרוע הצבאית של חמאס. חמאס אינו איום על ישראל כרגע".

• "צריך לבנות ישות שלטונית אחרת בתוך הרצועה. וזה יכול להיעשות רק על-ידי ישות פלשתינית אותנטית - ממשלה מקצועית, הרשות הפלשתינית המשופרת, או הרשות כפי שהיא".

• "ישראל חייבת להישאר מולדת של כל העם היהודי, כולל יהודים רפורמים וקונסרבטיביים, ובו זמנית, ישראל חייבת להישאר מדינה חופשית, שוויונית ודמוקרטית. אין לנו קיום בלי עקרונות אלה".

• "הדמוקרטים הם כנראה היחידים בכנסת שתומכים כיום בפתרון שתי המדינות... אנחנו זקוקים לתחנת ביניים - הפרדה אזרחית עם אחריות ביטחונית... אין לנו כוונה, כדמוקרטים, לקחת סיכונים על ביטחון ישראל".

• "עדיין אפשר לחלק את הארץ, ליישם תוכנית חלוקה. אולי לפי קווים שונים, אולי עם פיצוי אחר לפלשתינים, אבל זה עדיין תקף. סיפוח הוא אסון לישראל. הפרדה היא הדרך לישועה. אין דרך אחרת".

• "הדבר הבא שנעשה [לאחר החלפת השלטון] הוא להטיל מגבלות על הרשתות החברתיות, כך שלא יאפשרו תעמולה בוטה".

• "ישראל הוקמה כדי להיות הארץ של האנשים החופשיים במזרח התיכון. אנחנו נישאר ארצם של האנשים החופשיים".

• "אנחנו צריכים לבנות מחדש מחנה דמוקרטי ליברלי חזק בישראל. התחלתי בפרויקט הזה... כל הגורמים הדמוקרטים הליברליים, כולל [יאיר] לפיד, [בני] גנץ ו[גדי] איזנקוט, צריכים להתאחד כדי להקים ישות פוליטית מקשרת לעתיד דמוקרטי ליברלי של ישראל. זו המטרה. אני רואה ב[נפתלי] בנט ו[אביגדור] ליברמן שותפים פוליטיים אמיתיים, אבל לא שותפים אידיאולוגיים".

• "אנחנו, הדמוקרטים, הם היחידים שקוראים לשותפות יהודית-ערבית בממשלה הבאה. אני חושב שזה טוב לנו, טוב לחברה הישראלית".

• "בכל פעם שאנחנו נפגשים, אני הולך למנהיגים הערבים ומעדכן אותם על הפגישה האחרונה. למה? כי הם חייבים להיות חלק מהתהליך הפוליטי הישראלי. אנחנו צריכים להיות גאים שתהיה מפלגה ערבית בקואליציה הבאה. אנחנו צריכים להיות גאים שיהיו שרים ערבים בממשלה הבאה".

• "אנחנו צריכים לשתק את יכולת הממשלה הזו לתפקד. אנחנו נוטים לשכוח שהיכולת שלהם לשלוט מבוססת על נכונותנו לקבל אותם. לכן, אנחנו צריכים להתנגד".

• "שום דבר לא קל. לכן אנחנו קוראים לזה מאבק. זה קשה. זה ברוטלי לפעמים. אבל אנחנו חייבים להמשיך במאבק הזה כדי לזכות בנשמתה של ישראל, כדי להציל את ישראל מהגורמים המושחתים והמשיחיים הקיצוניים בחברה הישראלית".

להלן תוכן דבריו של יאיר גולן:

אלוף בן: ההסלמה במלחמה, המבצע החדש לכיבוש העיר עזה, גירוש מיליון תושביה. הרמטכ"ל, עמיתך לשעבר, אייל זמיר, כינה זאת מלכודת מוות. עמיתך הנוסף, ושותפך הנוכחי באופוזיציה, גדי איזנקוט, אמר לאחרונה שזה יהיה שיגעון, שיגעון יקר מאוד בחיי אדם. מדוע הם עושים זאת? מה הם מנסים להשיג? ואיך אפשר לעצור זאת? יאיר גולן: הפתרון היחיד למצב הוא להחליף את הממשלה הזו, וצריך לעשות זאת בהקדם האפשרי. יש לנו שלושה מסלולים. הראשון הוא המסלול המשפטי. ובכן, אין לי ציפיות גבוהות מהמסלול המשפטי, ובמובן מסוים זה שגוי לנסות להחליף ראש ממשלה וממשלה בישראל באמצעות הליכים משפטיים. המסלול השני הוא המסלול הפוליטי. למרבה הצער, נתניהו חזק מספיק מבחינה פוליטית, ולצערי הייתי אומר שכיום אנחנו מפלגת האופוזיציה האמיתית היחידה בישראל. אלוף בן: בסדר, אבל בוא נחזור רגע. יאיר גולן: אני גאה מאוד שכאן נמצאת נעמה לזימי, כי אני חושב שהיא מייצגת קבוצה קטנה אך יעילה מאוד של חברי כנסת. אנחנו זקוקים לעוד אנשים כמוה. אלוף בן: כן, אבל עדיין... יאיר גולן: והמסלול השלישי, שהוא החשוב ביותר, הוא ההתנגדות העממית. זו המערכה המתמשכת ברחובות. זו המערכה החשובה ביותר. אנשים חשים תסכול: מדוע אנחנו לא מצליחים במערכה הזו? זו גישה שגויה לחלוטין. זה מאבק. הוא קשה. הוא מורכב. הוא ברוטלי. אנחנו חייבים להמשיך בהתנגדות הזו, בהפגנות ובמחאות, שוב ושוב ושוב. אנחנו צריכים להפעיל יותר ויותר לחץ על הממשלה הזו עד שנשלים את המשימה. והמשימה היא לערוך בחירות חדשות בהקדם האפשרי. אלוף בן: כן, אבל בוא נחזור למלחמה, כי היא עדיין מתנהלת. האם אתה שותף לדעה של עמיתיך לשעבר לנשק, שזה שיגעון ומלכודת מוות שהממשלה הישראלית גוררת את כולנו לתוכה? יאיר גולן: אני חושב שזה אפילו גרוע יותר. למה? כי זה שגוי לחשוב שלממשלה הזו אין מטרות אמיתיות במערכה המתמשכת ברצועת עזה. יש להם מטרות. המטרה של הגורמים המשיחיים הקיצוניים בממשלה היא לכבוש את רצועת עזה וליישב אותה מחדש. זו מטרה מוגדרת וברורה. המטרה של נתניהו היא לשמר מצב חירום מכאן ועד עולם - טוב, לא ממש עד עולם, אלא עד שיצליח לצבור מספיק כוח פוליטי כדי להתמודד בבחירות הבאות מעמדת עליונות. זו המטרה. לכן, זה שגוי לחשוב שהם לא יודעים מה הם עושים. הם יודעים בדיוק מה הם עושים, ולכן אנחנו לא יכולים לקבל זאת. אנחנו לא יכולים לקבל זאת. לכן, אנחנו חייבים להיאבק נגדם, להתמודד איתם, להיות ברחובות כל יום, שבוע אחר שבוע. הדוגמה הטובה ביותר, לדעתי, היא מה שקרה בסרביה בשנת 2000. [הערה: שינויים דמוקרטיים חלו במדינה לאחר המאבק על הבחירות של ה-24 בספטמבר 2000, שבהן סלובדן מילוסביץ' ניסה שוב לגנוב את הבחירות. מועמד האופוזיציה ווייסלב קושטוניצה טען לניצחון, וחצי מיליון מפגינים התאספו מול בתי הפרלמנט בבלגרד ב-5 באוקטובר בדרישה כי מילושביץ' יפרוש. לאחר הפגנות ולוחמה עם המשטרה הנאמנה למילושביץ', הוא הופל, וווייסלב קושטוניצה עלה לשלטון כנשיא. מקור: ויקיפדיה] אלוף בן: לאחר מלחמת קוסובו. יאיר גולן: כן, לאחר מלחמת קוסובו. אלוף בן: אבל תראה, זה לא רק עניין של יישוב מחדש. הם גם מדברים על העברת שני מיליון פלשתינים, "הגירה מרצון" לסודן הדרומית וכן הלאה. יאיר גולן: אני לא יודע, אולי אני לא מנומס, אבל זה שטויות. אלוף בן: אל תהיה מנומס. יאיר גולן: אין דרך, שום מדינה בעולם לא מוכנה לקלוט שני מיליון פלשתינים. מצרים? כמובן שלא. ירדן? בוודאות לא. אין דבר כזה. ונניח שבדרך נס כלשהי נצליח להיפטר מחצי מיליון פלשתינים מרצועת עזה - אז מה? מיליון וחצי פלשתינים זה כבר לא בעיה? זה לא נושא? אלוף בן:אז מהי הדרך לסיים את המלחמה? יאיר גולן: אנחנו צריכים לסיים את המלחמה מהסיבות הבאות. ראשית, אנחנו חייבים לשחרר את בני הערובה בהקדם האפשרי. אני רוצה להדגיש, זה לא רק עניין של חייהם של 48 החטופים. זה הרבה יותר מזה. זה עניין של נשמתה של החברה הישראלית. האם אנחנו עדיין יכולים להפגין סולידריות? האם אנחנו עדיין אחים ואחיות? האם "כל ישראל ערבים זה לזה" עדיין תקף? זו השאלה. לכן, שחרור החטופים הוא המאבק על נשמת העם היהודי. זה הכרחי. זה קריטי לקיומנו. אלוף בן: כן, אבל הרבה אנשים אומרים: בסדר, לשחרר את החטופים ואז להמשיך את המלחמה בעזה, לעיר הבאה. יאיר גולן: תן לי להוסיף עוד כמה דברים. הסיבה השנייה היא שאנחנו צריכים לסיים את המלחמה כי השגנו את כל ההישגים הצבאיים האפשריים. הרסנו את הזרוע הצבאית של חמאס. חמאס אינו איום על ישראל כרגע. כן, חמאס עדיין שולט ברצועת עזה. אבל אם רוצים להחליף את חמאס בגורם אחר, צריך לבנות ישות שלטונית אחרת בתוך הרצועה. וזה יכול להיעשות רק על-ידי ישות פלשתינית אותנטית - ממשלה מקצועית, הרשות הפלשתינית המשופרת, או הרשות כפי שהיא. לא משנה. אנחנו צריכים לראות את עניין רצועת עזה כהזדמנות נפלאה לשנות את האזור. באמצעות פרויקט שיקום עזה, אנחנו יכולים לשלב את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים וירדן בפרויקט משותף עם ישראל. על בסיס זה, אנחנו יכולים לבנות מערכת יחסים שונה באזור, לחזק את הברית של המתונים במזרח התיכון. לראשונה זה 30 שנה, יש לנו הזדמנות להוביל שינוי פוליטי משמעותי במזרח התיכון, כי בשלושים השנים האחרונות הפרויקט היה של האירנים. המדינה הקיצונית ביותר באזור הייתה במגמת עלייה עד לפני שנתיים. תראו כמה הם הצליחו. הם הצליחו להרוס את עירק. אלוף בן: הם נעזרו בארצות הברית. יאיר גולן: כמובן, בתמיכה גדולה של ארצות הברית עבור האירנים. הם הצליחו להשתלט על עירק, סוריה, לבנון, תימן, רצועת עזה. איזה פרויקט מדהים. המלחמה הזו שינתה את מהלך ההיסטוריה. זו התבוסה הגדולה ביותר של האירנים. אלוף בן: כן, אבל... יאיר גולן: אז אנחנו חייבים לקחת את ההישגים הצבאיים האלה ולהפוך אותם לסידור שונה לחלוטין באזור כולו. עכשיו יש לנו הזדמנות, אבל כדי לנצל אותה במלואה, אנחנו חייבים להחליף את הממשלה בישראל. אלוף בן: אבל יאיר, לפני כמה ימים 142 מדינות הצביעו בעצרת הכללית של האו"ם בעד פתרון שתי המדינות. 10 הצביעו נגד, ביניהן ארצות הברית וישראל. מי צודק ומי טועה? 142 המדינות או נתניהו, טראמפ, אורבן וצ'כיה? יאיר גולן: מנקודת מבטי, זה לא עניין של מי צודק ומי טועה. זה הכישלון הדיפלומטי הגרוע ביותר בתולדות ישראל. ההצבעה הזו אינה עוסקת בתוכנית למזרח התיכון; היא סמלית, אבל היא מסמלת את הכישלון הישראלי הגדול ביותר. אנחנו כבר לא נוקטים יוזמות. אלוף בן: לא, לא, אבל אמרת שישראל כן נוקטת יוזמה לכבוש את רצועת עזה, ליישב אותה מחדש, אולי לגרש חלק מהפלשתינים. עד עכשיו, כפי שדיווח עמוס הראל מהשטח, זה נראה כמו הירושימה. זו יוזמה. יאיר גולן: אני מבין, אבל אני מסרב לראות בזה חזון לגיטימי לישראל טובה יותר. אם אנחנו רוצים לשמור על החלום הציוני, על הפרויקט הציוני, אנחנו חייבים לומר בקול רם וברור שישראל חייבת להישאר מולדת של כל העם היהודי, כולל יהודים רפורמים וקונסרבטיביים, ובו זמנית, ישראל חייבת להישאר מדינה חופשית, שוויונית ודמוקרטית. אין לנו קיום בלי עקרונות אלה. הראשון קשור לזהות שלנו כמולדת העם היהודי, והשני קריטי ליכולת שלנו להישאר חברה משגשגת ופורחת. אלוף בן: אבל תראה, אם הייתי ממקם אותך באו"ם, היית מצביע בעד ההחלטה הזו או נגדה? זה לגמרי בינארי. יאיר גולן: לא, לא, זה לגמרי ברור שהדמוקרטים הם כנראה היחידים בכנסת שתומכים כיום בפתרון שתי המדינות. אבל אני גם רוצה לומר, אני יודע שיכולות להיות מחיאות כפיים על הצהרה כזו, אבל זה לא מספיק. אין לי כוונה להחניף לאיש. אני רוצה לומר משהו מעשי וריאלי. ישראל היא אומה בטראומה. אין קפיצה גדולה מהמצב הנוכחי לפתרון שתי מדינות. אנחנו צריכים לבנות תהליך, ובתהליך הזה אנחנו זקוקים לתחנת ביניים - הפרדה אזרחית עם אחריות ביטחונית. הפרדה אזרחית כדי להפחית את החיכוך בין שתי אוכלוסיות עוינות, כדי להפחית הזדמנויות לטרור, כדי להראות את הדרך לחזון של שתי מדינות ולשמור אותו בחיים. אבל באותו זמן, אין לנו כוונה, כדמוקרטים, לקחת סיכונים על ביטחון ישראל. אלוף בן:אני מסכים. אבל תראה, מה שהממשלה הנוכחית עושה בגדה המערבית זה לתפוס עוד אדמות, לגרש קהילות פלשתיניות קטנות באלימות וכו'. האם אפשר להחזיר את המצב לקדמותו? נניח שהממשלה מוחלפת, האם זה אפשרי? יאיר גולן: כן, אפשר להחזיר את המצב לקדמותו. פיקדתי על יהודה ושומרון במשך יותר משנתיים בזמן יישום תוכנית ההינתקות. אני יכול לומר לך, מתוך היכרות אינטימית עם השטח והאנשים, שכן, עדיין אפשר לחלק את הארץ, ליישם תוכנית חלוקה. אולי לפי קווים שונים, אולי עם פיצוי אחר לפלשתינים, אבל זה עדיין תקף. סיפוח הוא אסון לישראל. הפרדה היא הדרך לישועה. אין דרך אחרת. אנחנו חייבים להודות בכך. אם אנחנו רוצים שישראל תישאר חופשית, שוויונית ודמוקרטית, אנחנו חייבים לחלק את הארץ. אין דרך אחרת. אנחנו יכולים לעשות זאת עם פחות סיכונים. ההצעה שלי היא לחזור למפת הדרכים של הנשיא בוש מ-2003, מפת דרכים שקיבלנו בשמחה ב-25 במאי 2003. העקרונות כבר שם. אנחנו יכולים ליישם אותם גם היום. אלוף בן: בוא נעבור למצב בתוך ישראל. אני חושב שהיית בין הראשונים שהתריעו על תהליכים מפחידים, כפי שכינית אותם, שהתפתחו באירופה, במיוחד בגרמניה, לפני 70-80 שנה, ומצאו הדים כאן בישראל בינינו ב-2016. תשע שנים חלפו, ואני חושב שתסכים איתי שהתהליכים האלה רק האיצו, עברו מהילוך ראשון או שני ל... יאיר גולן: תהליך הוא תהליך. אלוף בן: האם אפשר לעצור אותו? כלומר, נניח שיש ממשלה חדשה, מה התוכנית שלך ל-100 הימים הראשונים כדי לשקם את הדמוקרטיה ואת המוסדות הדמוקרטיים שתחת מתקפה מתמדת של ממשלת נתניהו? יאיר גולן: זה כל הדברים הטובים שממשלת השינוי לא עשתה ב-2021. זה פשוט מאוד. ראשית, חוקים פשוטים: ראש ממשלה לא יכול לכהן עם הרשעות או בעיות משפטיות. פשוט מאוד. לא יותר משתי קדנציות, וחוק יסוד לחקיקה. פשוט מאוד. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל זה באמת פשוט מאוד. הדבר הבא שנעשה הוא להטיל מגבלות על הרשתות החברתיות, כך שלא יאפשרו תעמולה ברוטלית. זו בעיה עולמית, והיא צריכה להתחיל מארצות הברית, שם יושבות כל החברות הגדולות - פייסבוק, X וכו'. זו בעיה גדולה לדמוקרטיה בכל העולם, ואנחנו צריכים לטפל בה ברצינות. אנחנו יכולים לעשות זאת. אלוף בן: אבל האם אתה לא חושש שהגענו לנקודה, או מתקרבים לנקודה, שבה אין דרך חזרה? למשל, אם יש לנו ראש שב"כ משיחי, אם הממשלה מצליחה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהדיחה את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ לשעבר, ומחליפה את בית המשפט העליון בשופטים לאומניים ומשיחיים יותר? יאיר גולן:זו הסיבה שאני מבקש מכל בעלי התפקידים הרשמיים: הישארו בתפקידיכם, אל תתפטרו. זו לא הדרך הנכונה להילחם בממשלה הנוראית הזו. אתם צריכים להיות שם. היועצת המשפטית לממשלה היא דוגמה מצוינת לדרך להילחם בממשלה הזו. היא אישה אמיצה ונחושה. אנחנו זקוקים לעוד אנשים כמוה. זו הפתרון. חופש הוא עניין עדין מאוד, ואנחנו צריכים להילחם עליו. אין דרך אחרת. אין לי כוונה להיות לא חופשי במולדתי. ישראל הוקמה כדי להיות הארץ של האנשים החופשיים במזרח התיכון. אנחנו נישאר ארצם של האנשים החופשיים. אלוף בן: אז אתה מאמין שאנחנו עדיין יכולים להגיע לשם, ושלא הגענו לנקודת האל-חזור לעבר משטר אוטוקרטי, או אפילו דיקטטורה? יאיר גולן: אני רוצה לספר לך משהו מנקודת מבט אישית. לפני שלושה שבועות נולדה הנכדה השנייה שלי. בדצמבר הקרוב ייוולד הנכד הראשון שלי. אני נלחם עבורם, עבור זכותם לחיות בישראל ולהיות אזרחים טובים, יצרניים ויצירתיים למען הפרויקט המרשים ביותר של המאה ה-20 - הקמת המדינה היהודית. אין לי כוונה לוותר. אלוף בן: אז בוא נדבר על הדרך להגיע לשם. בוא נדבר על פוליטיקה. יש לנו אופוזיציה. האופוזיציה מובילה בסקרים כבר יותר משנתיים, אפילו לפני המלחמה, אבל היא מפוצלת. מה יכול להיות החזון המאחד לכל המפלגות האלה, או אפילו למפלגות חדשות? יאיר גולן: אני חושב שזו שאלה מצוינת. אלוף בן: כי בממשלת השינוי, אחת הבעיות המרכזיות הייתה שהם הסכימו לא לטפל בסוגיה הפלשתינית ולא לעסוק בסוגיות דתיות. בסופו של דבר, שתי הסוגיות האלה חזרו לרדוף אותם והפילו את הממשלה - גם סוגיית הכשרות וגם המשטר המשפטי בגדה המערבית. יאיר גולן: אתה צודק, ולכן אני סבור שאנחנו צריכים להבין את טבע ההיסטוריה שבה אנחנו נמצאים - שינוי תקופות. העידן של שקרים מתמשכים והונאה עצמית הולך ודועך. עידן ההכרעה מתחיל להופיע באופק. זו הסוגיה. מבחינה פוליטית, זה אומר שאנחנו צריכים לבנות מחדש מחנה דמוקרטי ליברלי חזק בישראל. התחלתי בפרויקט הזה. אני רוצה להזכיר שאני האדם האחרון בפוליטיקה הישראלית שאיחד מפלגות. אני גאה בזה, ואני טוען שכל הגורמים הדמוקרטים הליברליים, כולל [יאיר] לפיד, [בני] גנץ ו[גדי] איזנקוט, צריכים להתאחד כדי להקים ישות פוליטית מקשרת לעתיד דמוקרטי ליברלי של ישראל. זו המטרה. אני רואה ב[נפתלי] בנט ו[אביגדור] ליברמן שותפים פוליטיים אמיתיים, אבל לא שותפים אידיאולוגיים. אנחנו זקוקים בממשלה הבאה למחנה דמוקרטי ליברלי חזק שיוכל להוביל את ישראל לעתיד טוב יותר. אנחנו יכולים לעשות זאת. אלוף בן: ומה לגבי המפלגות המייצגות את החברה הערבית, רע"ם וחד"ש-תע"ל? האם אתה רואה אותם? האם יש לך קשר עם אחמד טיבי ועם איימן עודה? יאיר גולן: כאן יש לי, כמו בנושאים רבים אחרים, הצהרה מבטיחה. אנחנו, הדמוקרטים, הם היחידים שקוראים לשותפות יהודית-ערבית בממשלה הבאה. אני חושב שזה טוב לנו, טוב לחברה הישראלית. אני חושב שזה שערורייתי לומר שאנחנו לא רוצים ערבים בממשלה. זה לגמרי לא מקובל. אם מישהו בעולם היה אומר "אנחנו לא רוצים יהודים בממשלה", היינו קוראים לזה אנטישמיות. אנחנו חושבים שזה לגמרי לא מקובל. אז אני אומר אחרת, ואנחנו אומרים זאת באומץ. אלוף בן: אבל אתה עדיין לא מזמין אותם לפגישות של מנהיגי האופוזיציה בכנסת. יאיר גולן: זו לא הבעיה שלי, ואני יכול לומר לך שבכל פעם שאנחנו נפגשים, אני הולך למנהיגים הערבים ומעדכן אותם על הפגישה האחרונה. למה? כי הם חייבים להיות חלק מהתהליך הפוליטי הישראלי. אנחנו צריכים להיות גאים שתהיה מפלגה ערבית בקואליציה הבאה. אנחנו צריכים להיות גאים שיהיו שרים ערבים בממשלה הבאה. למה? כי זו הדרך לבנות חברה בריאה. אלוף בן: האם אתה חושש שנתניהו והקואליציה שלו יתמרנו את הבחירות הבאות? הוזכר בדיון הקודם שאולי ידחו אותם בתירוץ של מצב חירום, ישחקו עם הכללים, ימנעו הצבעה של ערבים, ימנעו ממועמדים ערבים או אחרים להתמודד. יאיר גולן: זה לא עניין של פחד. אני בטוח במאה אחוז שהוא יעשה זאת. אין דרך אחרת. אם מסתכלים על הניסיון ההיסטורי, כל המנהיגים האוטוריטריים נוטים לשנות את כללי המשחק הפוליטי. אני לוקח את זה כמובן מאליו. זו הסיבה שאנחנו צריכים להפעיל לחץ בלתי נלאה על הממשלה הזו כדי לערוך את הבחירות הבאות לפי הכללים הנוכחיים, לא לפי הכללים שלהם. אלוף בן: אז אתה אומר שזה עניין בעיקר של מחאה, בדרכים שונות. אבל היו הרבה מחאות, הרבה אנשים השתתפו במחאות לפני המלחמה ובשנתיים האחרונות, אבל זה דעך. הנושא היחיד שאיחד את המפגינים, ובצדק, היה מצוקת החטופים והצורך להחזיר אותם הביתה בהקדם. איך אפשר להצית מחדש את המחאה העממית נגד המתקפה על הדמוקרטיה ולקרוא לסיים את המלחמה, לא רק בגלל החטופים, אלא כדי לסיים את המלחמה ולבנות מחדש את ישראל? יאיר גולן: אני חושב שאנחנו צריכים לשתק את יכולת הממשלה הזו לתפקד. אנחנו נוטים לשכוח שהיכולת שלהם לשלוט מבוססת על נכונותנו לקבל אותם. לכן, אנחנו צריכים להתנגד, ולא לפי האנשים שחשים ייאוש מהמאבק הנוכחי. אני חושב שהשגנו הישגים רבים בשש השנים האחרונות במאבק נגד הממשלה הזו. זה קשה ומורכב, יש עליות ומורדות, אבל בסופו של דבר, אין דרך אחרת. אנחנו צריכים להשתמש בזכויות המשפטיות והדמוקרטיות שלנו להפגין, לשבות, להפגין ולהסביר לממשלה הזו שאנחנו לא מוכנים לשתף פעולה איתה. המטרה פשוטה מאוד: אנחנו צריכים לשכנע אותם שבחירות חדשות בהקדם האפשרי הן האינטרס שלהם. אלוף בן: ואתה מרגיש שהתנופה הזו גוברת עכשיו, כשאנשים רבים נקראים לשירות מילואים נוסף בעזה? יאיר גולן: כן, הייתי אומר שבמובן מסוים, למרבה הצער, אנחנו יכולים לסמוך על הממשלה הזו שתעשה כל טעות אפשרית. אלוף בן: הם עדיין די בשלטון. יאיר גולן: אני יודע, ואני רוצה לומר שוב: שום דבר לא קל. לכן אנחנו קוראים לזה מאבק. זה קשה. זה ברוטלי לפעמים. אבל אנחנו חייבים להמשיך במאבק הזה כדי לזכות בנשמתה של ישראל, כדי להציל את ישראל מהגורמים המושחתים והמשיחיים הקיצוניים בחברה הישראלית. אלוף בן: אז אנחנו מסיימים כאן עם קריאה לפעולה. אני רוצה להודות לך ולקהל. יאיר גולן: אני רוצה להודות לכם, ואגב, שנה טובה. כולנו מתפללים לשנה טובה יותר, לשיקום של ישראל, לשיקום עוטף עזה וכל היישובים לאורך הגבול הצפוני. כולנו מתפללים ומאחלים לראות את כל החטופים חוזרים הביתה בהקדם האפשרי. כולנו מאחלים לראות את סיום המלחמה ולראות את כל בנינו ובנותינו חוזרים הביתה בשלום ושמחה. תודה רבה. שנה טובה. [סימוכין]